שאלה
אדם שקנה בית והיה קודם ערוב חצרות עם השכן האם הערוב מועיל או צריך לעשות חדש? ואם לא עשינו חדש השכן יכול להוציא מהבית שלו לחצר או זה אסור?
תשובה
אם בשעה שעשו עירוב אמרו בפירוש על דעת מי שיתווסף – יכול לסמוך על העירוב.
לא אמרו בפירוש בדיעבד יש לסמוך על זה ולומר שעל דעת כן.
ואם למקום יש עירוב כללי כגון בארץ וכדו' יש לסמוך על עירוב של בית הכנסת.
וכל הדין זה דווקא שנשאר בעירוב שיעור של שתי סעודות כחצי קילו.
מקורות
כתב השו"ע בסי' שס"ו סעי' ט' "אם אחד מבני החצר רוצה ליתן פת בשביל כולם שפיר דמי, ובלבד שיזכנו להם על ידי אחר, וכשזוכה בו צריך להגביהו מן הקרקע טפח, וצריך לזכות לכל בני החצר או המבוי ולכל מי שיתוסף מיום זה ואילך; וי"א שאע"פ שלא יזכה בפירוש למתוספים עליהם, לב ב"ד מתנה עליהם. ואם נתוספו דיורין לאחר שנתמעט העירוב מן השיעור, צריך להוסיף מחמתן"
וכתב המשנ"ב בס"ק נ"ב (על מתנה בפירוש) "דאל"כ לפעמים שיתוספו עליהם דיורים ויאסרו עליהם עד שיוסיפו עליהם אבל כשמכוין עליהם מתחלה ל"ל בה דהא שיעור שתי סעודות מהני אפילו לאלף וכדלקמן בסימן שס"ח". וכ"כ הכה"ח בס"ק פ"ד
וכתב המשנ"ב בס"ק נ"ג (שאע"פ שלא יזכה) "הלשון מקוצר דמעיקר הדין בודאי אינו כן אלא דבזמנינו יש לסמוך ע"ז מאחר דאנו נוהגין להניח עירוב על כל השנה מסתמא אנו מכוונין גם על אנשים שמתוספים במשך השנה וכן הוא הלשון באמת בב"י וכן כונת המחבר בכאן" וכ"כ הכה"ח בס"ק פ"ה ובס"ק פ"ו כתב דיש לסמוך עליהם בדיעבד להקל (אם לא אמר בפירוש).
וכתב בשו"ע סי' ש"ע סעי' ח' "המתארח בחצר, אפילו נתארח בבית בפני עצמו, אם לא נתארח דרך קבע אלא לשלשים יום או פחות, אינו אוסר על בני החצר והוא והם מותרים, בין בביתו בין בביתם".
וראה במשנ"ב ס"ק נ"ג – נ"ה וכתב שם "כתב הט"ז דביותר משלשים דאסרינן דוקא במתארח במקום שאין קהל אבל במקום שיש קהל ועושין ע"ח בע"פ כדרכנו אז פטור גם בזה כי לב ב"ד מתנה על כל הדיורים שיתוספו וכמו שמבואר בסימן שס"ו ס"ט עי"ש ומ"מ טוב במקום שיש ירידים שרגילין לבוא אורחין ולהשתהות שם יותר משלשים יום שיתנו הקהל בפירוש בשעה שעושין העירוב דהוא לכל מי שיתוסף בעיר הזאת".
העולה
אם בשעה שעשו עירוב אמרו בפירוש על דעת מי שיתווסף – יכול לסמוך על העירוב.
לא אמרו בפירוש בדיעבד יש לסמוך על זה ולומר שעל דעת כן.
ואם למקום יש עירוב כללי כגון בארץ וכדו' יש לסמוך על עירוב של בית הכנסת.
וכל הדין זה דווקא שנשאר בעירוב שיעור של שתי סעודות כחצי קילו.