שאלה
האם חיוב קריאת פרשת זכור הינה דווקא מתוך ספר תורה ובעשרה?
תשובה
לכתחילה יש לקרותה במניין ובספר תורה וכשאין אפשרות יקרא מתוך חומש ואף בלי מניין.
מקורות
כתוב בגמ' (מגילה י"ח ע"א) "זכור, יכול בלב? כשהוא אומר לא תשכח – הרי שכחת הלב אמור, הא מה אני מקיים זכור? – בפה". ופסקו השו"ע (סי' תרפה סעי' ז') "י"א שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקוראם מדאורייתא", וכתב הכה"ח (ס"ק כ"ח) יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא. כן כתב בית יוסף בשם התוספות ריש פרק היה קורא. מיהו בתוספות שלפנינו ליתא, לא בברכות ולא במגילה י"ז ב', וכן באשר"י פרק ז' דברכות ליתא אלא זכור, ונוסחא משובשת נזדמנה לו. ביאורי הגר"א. וכן הוא דעת הפרי חדש בסי' קמ"ו דפרשת פרה אינה מדאורייתא. יעו"ש. וכן בשל"ה האריך לצדד שפרשת פרה אינה דאורייתא, וכן כתב הב"ח, וכן משמע בתשובת מהרי"ל סי' קפ"ב וקס"ז שלא הזכיר אלא פרשת זכור. ובתרומת הדשן (סי' ק"ח) כתב, דבאשר"י פרק ז' דברכות כתב דעשה דאורייתא לקרות פרשת זכור בעשרה. ובתוספות שנ"ץ כתבו, דאין שום קריאה דאורייתא רק פרשת זכור. ובתוספות הקצרות בברכות פרק ב' פירשו, דפרשת זכור ופרשת פרה חייבין לקרותן מן התורה וכו'. וכן בסמ"ק כתב: מצות עשה זכור את אשר עשה וכו', ואם כן צריך ליזהר יותר שישמעו קריאת פרשת זכור בעשרה ממקרא מגילה בזמנה, אלא שהעולם לא זהירי בהכי. עכ"ל".
כתב השו"ע (שם): "לפיכך בני הישובים שאין להם מנין, צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא. הגה: ואם אי אפשר להם לבוא, מ"מ יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם (מצאתי כתוב)". א"כ מהשו"ע משמע דהחיוב לקרותה הוא במנין דווקא ומהרמ"א משמע שהחיוב לקרואתה בספר-תורה אינו מהתורה, אלא שהוא דין דרבנן. וכן ביארו הכה"ח (ס"ק ל"ה): "ר"ל אם יש להם ספר-תורה יקראו אותם בספר-תורה, אלא בלא ברכה, כיון שאין מנין, ואם אין להם ספר-תורה יקראו אותם בחומש של דפוס". וכן משמע מהמשנ"ב (ס"ק י"ז).
ויש לדעת את מה שכתב הרמב"ם (הל' מלכים פ"ה ה"ה) בענין מחית עמלק וז"ל: "ומצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו".