שאלה
אדם שטעה בקריאת המגילה האם מחזירים אותו?
תשובה
צריך לשוב לפסוקים אלו ולקרוא אותם שוב וימשיך משם.
מקורות
כתב השו"ע (סי' תר"צ סעי' י"ד): "אין מדקדקין בטעויותיה; וי"א דוקא בטעות שהלשון והענין אחד, כההוא עובדא דתרי תלמידי דהוו יתבו קמי דרב, חד קרי יהודים וחד קרי יהודיים ולא אהדר חד מינייהו; אבל טעות אחר, לא". וכתב הכה"ח (ס"ק פ"ו) בשם הפר"ח שהעיקר כדעה שניה.
וכתב השו"ע (שם בסעי' ד'): "מי שתופס בידו מגילה שאינה כשרה, לא יקרא עם שליח-ציבור, אלא שומע ושותק. הגה: וכן לא יסייע שום אדם על-פה לחזן, ולכן אותן הפסוקים שקורין הקהל צריך החזן לחזור ולקרותם מתוך מגילה כשרה" [וכן הוא בסי' תרצ"ב סעי' ב'].
וכתב הכה"ח (ס"ק י"ב): "הדבר ברור דהקריאה מעכבת אפילו פסוק אחד אם לא קראו לא יצא. מטה יהודה. ובתשובת הרשב"א סי' תס"ז מבואר דאפילו אם חיסר תיבה אחת הקורא או השומע אם לא שמע אפילו תיבה אחת לא יצא יעו"ש. וכן כתב מגן אברהם ס"ק ט"ו, אשל אברהם אות ט"ו". ובס"ק ט"ז כתב: "ונראה בעיני שאין צורך לקרותם על-פה אלא באותיות המפסידין את הקריאה, כגון "וימי הפורים האלה לא יעברו", אם השמיט מלת "לא" – הפסיד הקריאה, וכן מ"ם של "ומתנות לאביונים" וכיוצא בהם, אבל אם השמיט שאר האותיות או שאר מלות שאינן מפסידין הקריאה, יצא, ואף על פי שלא קראן כלל. ריא"ז, הובאו דבריו בשלטי הגבורים פרק ב' דמגילה, כנסת הגדולה בהגהות הטור, מגן אברהם ס"ק ד'. אלא שכתב שם המגן אברהם על דברי ריא"ז הנז' דלקמן סעיף י"ד: לא משמע כן. וכן כתב הפרי חדש לקמן בסעיף י"ד: כל שחיסר ממנה כלום בקריאתה אפילו תיבה אחת לא יצא, וכתב על דברי הריא"ז הנז' דאינו מחוור יעו"ש. וכן כתבנו לעיל אות י"ב". ובס"ק ל"ו כתב: "אבל השמיט אפילו תיבה אחת שלא קרא ולא שמע כלל לא יצא אף דיעבד, ואם סח כל שהוא אף דיעבד לא יצא, שלא שמע תיבה אחת על כל פנים כלל ולא יצא אף דיעבד". וכן הסכים המשנ"ב (ס"ק י"ט). וכן כתב הבא"ח (ש"ר פרשת תצוה סעי' ו'): "אם השמיט הקורא מלות בקריאתו, אפילו שהם תיבות שאין מפסידין ענין הקריאה, לא יצא י"ח". ולכן צריך לחזור ולקורא.