שאלה
אדם שהיה אצל הוריו ביום י"ד וקיים את מצוות פורים ובליל ט"ו מגיע לירושלים לביתו האם חייב במצות הפורים שוב?
תשובה
כתב מרן הרב בהלכות במאמר מרדכי חגים פס"ה סעי' ל"ז שיש ספק אם חייב ולכן יקיים את כל מצוות היום בלי ברכה ויאמר על הניסים באלהי נצור ובברכת המזון ברחמן.
מקורות: כתב הכה"ח בסי' תרפ"ח ס"ק כ"ט "וכתב הרמ"ע מפאנו בספר אלפסי זוטא כ"י וז"ל מסקנא דשמעתא בן כרך שהלך לעיר ועתיד לחזור בליל י"ד אפילו אחר חצות ונתעכב ולא חזר קורא בט"ו כאנשי מקומו, דכיון שלא נתחייב בקריאתה בעיר בלילה אף ביומו אינו פרוז, אבל אם אינו עתיד לחזור בליל י"ד אף על פי שעתיד לחזור ביום הנה משיאיר מזרח ביום י"ד יהיה פרוז בן יומו ולילו עמו למפרע לפיכך קורא עמהם לילה ויום, ואם הלך אחר כך לכרך חוזר וקורא כמותם ומברך עליה כאן וכאן, והוא הדין לבן עיר שהלך לכרך אם עתיד לחזור למקומו בליל ט"ו אפילו אחר חצות קורא לבדו בכרך בי"ד לילה ויום, אבל אם עתיד להאיר לו מזרח בט"ו והוא בכרך נעשה מוקף בן יומו ואינו קורא אלא בט"ו, ואפילו חזר לעירו בליל ט"ו הואיל וחשכה לו בכרך נתחייב לברך ולקרות בט"ו לילה ויום כיון שנעשה מוקף, ובן עיר שעקר דירתו והלך לכרך ליל ט"ו נתחייב כאן וכאן, ובן כרך שעקר דירתו והלך לעיר ליל ט"ו הרי זה פטור כאן וכאן עכ"ל. מחזיק ברכה אות ג'. ומיהו מה שכתב ומברך עליה כאן וכאן, כבר כתבנו לעיל אות כ"ו דאף בני כרך אם קראו בי"ד בדיעבד יצאו ידי חובה יעו"ש, אלא רק יש לקרות בלא ברכה ואם אפשר יש לשמוע הברכה מאחרים ויתכוין לצאת. וכן מה שכתב בן עיר שעקר דירתו וכו' נתחייב כאן וכאן, הערך השלחן אות ה' כתב כיון שקרא בעירו בי"ד אינו חוזר וקורא בט"ו יעו"ש" וכ"כ כתב מרן הרב בהלכות במאמר מרדכי חגים פס"ה סעי' ל"ז שיש ספק אם חייב ולכן יקיים את כל מצוות היום בלי ברכה ויאמר על הניסים באלהי נצור ובברכת המזון ברחמן.