שאלה
נשאלתי לגבי הגדר של ישראל עומד על גביו ביצור גבינה צהובה האם חייב שיהיה המשגיח במתחם בכל שעת הייצור או מספיק כאשר המשגיח שוהה בבית שהמפעל משכיר בשבילו במרחק של כמה דקות מהמפעל וכמובן שאין אף לא צל של חשש למרכיבים לא כשרים.
תשובה
אם הוא נמצא בכניסה למפעל וישנה כניסה אחת מותר אם אין בעדר עוד בהמות וה"ה אם נכנס ויוצא מהמפעל כל הזמן.
מקורות
כתב השו"ע יו"ד סי' קט"ו סעי' א' "חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו, אסור, שמא עירב בו חלב טמא. היה חולב בביתו וישראל יושב מבחוץ, אם ידוע שאין לו דבר טמא בעדרו, מותר, אפילו אין הישראל יכול לראותו בשעה שהוא חולב. היה לו דבר טמא בעדרו, והישראל יושב מבחוץ והעובד כוכבים חולב לצורך ישראל, אפילו אינו יכול לראותו כשהוא יושב, אם יכול לראותו כשהוא עומד, מותר, שירא שמא יעמוד ויראהו, והוא שיודע שחלב טמא אסור לישראל" וכתב בשו"ת מאמ"ר ח"א יו"ד סי' ד' וז"ל : "ובספר ערוך השולחן (סי' קט"ו סעי' ה') הביא שרב אחד רצה להקל בחלב עכו"ם וכתב ע"ז: "והנה עכ"פ נתבאר שלפי טעם כל רבותינו שהבאנו, אפילו במקומות שלא שכיח כלל דבר טמא בעיר, באופן שאין חשש לתערובת חלב טמא, מ"מ אסור כשהישראל לא עומד עכ"פ מבחוץ בשעת החליבה, או שיהא יוצא ונכנס, ודי אפי' בקטן וקטנה וכו'. ודלא כאחד מגדולי האחרונים שהאריך בזה להקל לשתות חלב שלהם במקום שאין שם דבר טמא, או שהוא רחוק המציאות שיחלבו את הטמא, או שחלב טמא ביוקר, והביא ראיה מאיזה גדולים שהיקלו בכהאי גוונא. ומסיבה זו יש הרבה מתפרצים באיסור זה בדורינו בעוונותינו הרבים, כאשר ראינו ושמענו, ותולים את עצמם באיזה ת"ח שעשה כן, ולא ידעו ולא יבינו שחמורים דברי סופרים מדברי תורה, והת"ח שעשה כן עוונו ישא. וכיון שנפסקה לאיסור בטור ובשו"ע ובכל גדולי האחרונים, מי יכול להעיז פניו ולמלאת תאוות נפשו, ושומר נפשו ירחק את עצמו מזה" עכ"ל" וראה עוד מה שהאריך בזה וא"כ אם הוא נמצא בכניסה למפעל וישנה כניסה אחת מותר אם אין בעדר עוד בהמות וה"ה אם נכנס ויוצא מהמפעל כל הזמן.