שאלה
מקלחת מים חמים בתשעת הימים ובשבוע שחל בו האם מותר?
תשובה
מי שהתלכלך בעבודה או שמזיע הרבה – יכול לרחוץ את כל גופו. ואם קשה לו לרחוץ בצונן – יכול אף בחמין, ומותר לרחוץ גם בסבון, ומכל מקום ימעט הנאתו ויתכוין רק להסיר הלכלוך.
מקורות
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ט"ז "יש נוהגים שלא לרחוץ מראש חדש, ויש שאין נמנעין אלא בשבת זו, ויש מתענים מי"ז בתמוז עד ט"ב. הגה: ולצורך מצוה שרי; ולכן נדה רוחצת וטובלת ואפי' אם טובלת ליל י' באב, מותר לה לרחוץ בערב ט"ב אם א"א לה לרחוץ ליל י' ונראה דה"ה אשה הלובשת לבנים יכולה לרחוץ מעט כדרכה בשאר שנה, הואיל ואינה עושה לתענוג רק לצורך מצוה".
כתב המשנ"ב ס"ק צ"ג "הואיל וכו' לתענוג – וכן קטנים שיש להם חטטין בראשן נוהגין לרחצן בראשן".
כתב הכה"ח בס"ק קפ"ו "יש נוהגין שלא לרחוץ מראש חודש. כן כתב הטור בשם אבי העזרי. וכתב בתרומת הדשן סימן ק"ן משמע אפילו בצונן אסור, אלא שסיים כמדומה שראיתי בימי חורפי רוחצים בנהרות מראש חודש ואילך ולא מיחו בידם והמחמיר תבא עליו ברכה יעו"ש. והביא דבריו בית יוסף. וכן משמע ממה שכתב בית יוסף בשם מוהר"י מולן דאפילו בצונן כל גופו אסור מראש חודש ואילך יעו"ש. וכן כתב בהגה לקמן בסעיף זה דנוהגין שלא לרחוץ אפילו בצונן מראש חודש ואילך. וכן כתב הלבוש ושאר אחרונים רבני האשכנזים. אבל הרמב"ם פרק ה' דתעניות דין ו' כתב דנהגו ישראל שלא יכנסו למרחץ בשבוע זו עד שיעבור התענית. וכן כתב הטור בשם הרמב"ן. והר"ן כתב דדוקא כיבוס אסור אבל רחיצת גופו מותר אפילו בחמין אלא שהצנועין נוהגין איסור בעצמם כל אותה שבוע יעו"ש. והביא דבריו השלחן גבוה אות י"ג. נמצא דלדעת הרמב"ם והרמב"ן והצנועים שכתב הר"ן אינו אסור ברחיצה רק כל גופו בחמין ובשבוע שחל בו תשעה באב, אבל בצונן מותר אפילו כל גופו ואפילו בשבוע שחל בו תשעה באב. וכן כתב השלחן גבוה אות מ"ח, וכתב דכן נוהגין בשאלוניקי שהולכים לשוט על פני המים בים הגדול אפילו בערב תשעה באב יעו"ש. ואם כן דבר זה תלוי במנהג המקומות, ונהרא נהרא ופשטיה".
וכתב עוד בס"ק ר' "אבל אסור לרחוץ בבורית ומים ואפר שקורין לו"ג. לבוש, מגן אברהם ס"ק מ"א, חיי אדם כלל קל"ג אות י"ט, קיצור שלחן ערוך שם אות י"ג, משנה ברורה אות צ"ו".
ב
כתב השו"ע סי' תקנ"ד סעי' ט' "אם היו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה, מותר לרחוץ להעביר הלכלוך, ולא יטול כל ידיו אלא לפי הצורך להעביר הלכלוך".
כתב המשנ"ב ס"ק י"ט "מותר לרחוץ להעביר וכו' – דאינו אסור אלא רחיצה של תענוג ומטעם זה נשים המבשלות וצריכות לרחוץ הבשר אף דממילא רוחצת גם ידיה מותר".
כתב הכה"ח בס"ק מ"ה "מלוכלכות בטיט ובצואה וכו'. ר"ל או בטיט או בצואה וכמ"ש לקמן סימן תרי"ג סעיף א'. וכן כתב היפה ללב חלק ב' אות ד'. וכתב שם היפה ללב דמה שכתב הט"ז שם ס"ק א' אבל להעביר את הזיעה אסור נראה דהוא הדין בתשעה באב. ומיהו לפי מה שנכתוב לקמן אות ס"ז דיש מתירין בסיכה בתשעה באב להעביר הזוהמא, נראה דהוא הדין ברחיצה שרי להעביר הזוהמא, דהא לדעת המגן אברהם ריש סימן תרי"ד רחיצה קילא מסיכה להעביר הזוהמא יעו"ש". לפי זה בשבוע שחל בו אם מזיע מותר לו לרחוץ ואפי' בחמין.
ובס"ק מ"ו כתב "שלא אסרו אלא רחיצה וסיכה של תענוג. טור. וכתב האשל אברהם אות י"א דמה שהתירו לרחוץ בשר וכדומה יש לומר דוקא בצונן שרי דלא רחיצה של תענוג עכ"ל. מיהו מסתמיות דברי הפוסקים משמע דאין חילוק כיון דאינו מכוין לרחיצת ידיו כי אם לרחוץ אותו דבר. ומכל מקום נראה דאם אותו דבר אין צריך לרוחצו בחמין יש ליזהר לרוחצו בצונן".
שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ד סימן פד אות ד' "ולגבי שאלת בני הישיבה אם ביום חום מותר לרחוץ אחר ר"ח אב עד עת"ב מאחר שמכונים להסיר הזיעה, ולא מחמת תענוג, באמת יש להקל".
וכן כתב בשו"ת שבט הלוי חלק ז סימן עז "מכ"מ פה אה"ק שלפעמים החום גובר ומזיעים הרבה – מותר לרחוץ גם כל גופו בצונן – ויעשה זה דרך אברים אברים לא בבת אחת, והדבר מסור ללב ירא ה' מתי להקל בזה".
כתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים "מי שהתלכלך בעבודה או שמזיע הרבה – יכול לרחוץ את כל גופו. ואם קשה לו לרחוץ בצונן – יכול אף בחמין, ומותר לרחוץ גם בסבון, ומכל מקום ימעט הנאתו ויתכוין רק להסיר הלכלוך".
העולה
מי שהתלכלך בעבודה או שמזיע הרבה – יכול לרחוץ את כל גופו. ואם קשה לו לרחוץ בצונן – יכול אף בחמין, ומותר לרחוץ גם בסבון, ומכל מקום ימעט הנאתו ויתכוין רק להסיר הלכלוך.