שאלה
האם מותר לגזוז ציפורניים לאישה בתשעת הימים? ומה הדין לגבי טבילה בליל תשעה באב?
תשובה
אין לגזוז ציפורנים בשבוע שחל בו אמנם לספרדים אם הציפורנים עודפים על הבשר מותר אפי' בשבוע שחל בו בא"ח דברים י"ג.
אשה לצורך טבילתה מותר לה לגזוז ציפורנים בשבוע שחל בו.
אשה שחל ליל טבילתה בתשעה באב לא תטבול אלא רוחצת ובערב תשעה באב ומוצאי תשעה באב תחפוף בשנית ותטבול לא הספיקה תחפוף במוצאי תשעה באב.
מקורות
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ג' "שבוע שחל בו תשעה באב, אסורים לספר ולכבס", וכתב המשנה ברורה סימן תקנא ס"ק כ' "ולענין נטילת צפרנים יש דעות בין האחרונים אכן לצורך טבילת מצוה בודאי שרי. וכן לכבוד שבת כגון שחל ט"ב בשבת שרי בע"ש ליטול הצפרנים [אחרונים]", וביאר בשער הציון ס"ק כז "הט"ז סעיף קטן י"ג אוסר (דווקא בשבוע שחל בו), והמגן אברהם בסעיף זה מתיר", וראה בפמ"ג א"א ס"ק י"א.
כתב הכה"ח בס"ק מ"ח "ולענין תגלחת הצפרנים כתב בשיירי כנסת הגדולה הגהות בית יוסף אות מ"א דלהנוהגים שלא להסתפר מי"ז בתמוז כמ"ש לקמן סעיף ד' בהגה הוא הדין דאסור לגלח הצפרנים מי"ז בתמוז יעו"ש. אמנם הט"ז ס"ק י"ג כתב דאינו אסור רק בשבוע שחל בו תשעה באב אבל קודם לזה שרי אפילו לפי מה שנהגו איסור בתספורת מי"ז בתמוז יעו"ש. וכן הוא דעת האליה רבה אות ז'. וכן הסכים המטה יהודה בדין י"ב, חיי אדם כלל קל"ג אות י"ז, קיצור שלחן ערוך סימן קכ"ב אות ה'. מיהו דעת המגן אברהם ס"ק י"א להתיר גם בשבוע שחל בו תשעה באב. וכן כתב הנודע ביהודה חלק יורה דעה סימן צ"ט. אלא שלא החליט שם המגן אברהם להתיר רק לכבוד שבת וכל שכן לצורך טבילה יעו"ש. וכתב הלבושי שרד על דברי מגן אברהם הנז' דגם הט"ז מודה דלכבוד שבת שרי ואף שחל תשעה באב בשבת. וכן כתב אשל אברהם אות י"א, נהר שלום אות ב'. וכן כתב אליה רבה שם דלכבוד שבת יש להקל ואפילו בשבת שחל בו תשעה באב למי שרגיל בכל שבת. וכן כתב דרך החיים אות ד', חיי אדם שם, קיצור שלחן ערוך שם, בן איש חי פרשת דברים אות י"ג, משנה ברורה אות ך'".
כתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים "אשה לצורך טבילתה מותרת לגזור ציפורניה גם בתשעה באב".
ב
כתב הבא"ח ש"ר דברים סעיף י"ג "ובסה"ק מקבציאל כתבתי אם הצפרניים עודפים על הבשר מותר ליטול אפילו בשבוע שחל בו ט"ב, מפני שיש חיוב גדול ע"פ הסוד ליטלם, וכמ"ש ז"ל בעץ חיים שער פרצופי זו"ן פרק א' וז"ל מה שעודף מן הצפורן ויוצא לחוץ מכנגד הבשר זה צריך לחתוך דשם נתלים החיצונים ויונקים בתכלית, לכן עונש המגדל צפרניים קשה מאד עכ"ל, לכן אם הם עודפים ויוצאים לחוץ מותר לקצצם אפילו בערב ט"ב, ועוד אמינא ולא מסתפינא דאם נזדמן לו אבלות של שלשים שלא היה יכול לקוץ בערב ט"ב, והגיע זמן קציצתם ביום ט"ב, שמותר לו לקוץ אותם ביום ט"ב ולא ימתין עד אחר ט"ב כדי שלא יתן שליטה לחיצונים לינק יותר, בפרט יום זה שיש להם תגבורת בו, ועיין מג"א סי' תקנ"א סע"ק י"א ותקנ"ד ס"ק ד' דבאבילות דצנעה ט"ב קיל מאבל ועיין אשל אברהם על כן יקוץ בצנעה".
והוסיף הכה"ח בס"ק מ"ט " ונראה אם אפשר יש לחתוך אותם בידיו או בשיניו משום דזה אפילו בתוך ז' אבילות מותר כמ"ש ביורה דעה סימן ש"ץ סעיף ז' יעו"ש". אמנם דעת מרן הרב במאמר מרדכי שלא צריך לגזוז בשינוי.
ג
כתב השו"ע סי' תקנ"ד סעי' ח' "טבילה של מצוה בזמנה, מותרת; אבל בזמן הזה אין טבילה בזמנה, הילכך לא תטבול בו; וכן נהגו" וכתב המשנ"ב ס"ק י"ז "ר"ל שנהגו הנשים לישב על טיפת דם שבעה נקיים דוקא ממילא אין הטבילה בזמנה ולמה תטבול דהרי מצות עונה לא יוכל לקיים בתשעה באב".
וכתב המשנ"ב ס"ק י"ח "לא תטבול בו – אלא תרחוץ ותחוף עט"ב ולמוצאי ט"ב חופפת מעט קודם הטבילה דבעינן סמוך לחפיפה טבילה",
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ט"ז "יש נוהגים שלא לרחוץ מראש חדש, ויש שאין נמנעין אלא בשבת זו, ויש מתענים מי"ז בתמוז עד ט"ב. הגה: ולצורך מצוה שרי; ולכן נדה רוחצת וטובלת (מהרי"ל); ואפי' אם טובלת ליל י' באב, מותר לה לרחוץ בערב ט"ב אם א"א לה לרחוץ ליל י'".
וכתב הכה"ח בס"ק קצ"ג "ולצורך מצוה שרי ולכן נדה רוחצת וטובלת. אפילו בחמין. דרשות מהרי"ל הלכות תשעה באב, דרך החיים אות ז'. וכן משמע מדברי חיי אדם כלל קל"ג אות י"ט וקיצור שלחן ערוך סימן קכ"ב אות י"ב שכתבו נדה רוחצת וטובלת כדרכה, ור"ל כדרכה בכל השנה דאם היה המנהג לרחוץ ולטבול בחמין גם באלו הימים כן".
וכתב הכה"ח בס"ק קצ"ה "והרמ"א לשיטתו ביורה דעה סימן קצ"ט סעיף ד' בהגה שכתב שהוא רק מנהג יפה יעו"ש, ולכן פסק כאן שאם אי אפשר וכו' דמשמע שאם אפשר לרחוץ ליל עשירי לא תרחוץ בערב תשעה באב, אבל לדעת הש"ך שם ס"ק ו' וס"ק ט' מעיקר הדין תרחוץ בערב תשעה באב אפילו אפשר לה לרחוץ בלילה. דגול מרבבה. והביא דבריו משנה ברורה בביאור הלכה. אכן שאר האחרונים פסקו כדברי מור"ם הנז' דאם אפשר יש לרחוץ ולטבול בליל עשירי כדי שלא להרחיק הרחיצה מהטבילה, בית הילל ביורה דעה שם, אליה רבה סימן תקנ"ד אות ט', חיי אדם שם, דרך החיים שם, קיצור שלחן ערוך שם. ולכן הנכון לעשות כמו שכתב מגן אברהם סימן תקנ"ד ס"ק יו"ד בשם בית יוסף ותוספות דתרחוץ ותחוף ערב תשעה באב ובמוצאי תשעה באב חופפת מעט דבעינן סמוך לחפיפה (ר"ל רחיצה) טבילה עכ"ל. וכן כתבנו לקמן סימן תקנ"ד אות מ"ב יעו"ש". וכ"כ בבה"ל ד"ה אם.
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים "אשה הטובלת במוצאי תשעה באב מותר לה לרחוץ בערב תשעה באב אפילו במים חמים, ותחפוף שנית במוצאי תשעה באב ותטבול".
העולה
אין לגזוז ציפורנים בשבוע שחל בו אמנם לספרדים אם הציפורנים עודפים על הבשר מותר אפי' בשבוע שחל בו בא"ח דברים י"ג.
אשה לצורך טבילתה מותר לה לגזוז ציפורנים בשבוע שחל בו.
אשה שחל ליל טבילתה בתשעה באב לא תטבול אלא רוחצת ובערב תשעה באב ומוצאי תשעה באב תחפוף בשנית ותטבול לא הספיקה תחפוף במוצאי תשעה באב.