שאלה
כהן ששתה יין לפני תפילת מוסף מתי יכול לשאת את כפיו ומתי לא ומה הדין בשמחת תורה?
תשובה
כהן ששתה
אם שתה רביעית יין בפעם אחת – לא עולה לדוכן עד שיפוג יינו.
אם שתה יותר מרביעית אפי' בכמה פעמים לא יעלה עד שיפוג יינו.
אם שתה משקאות חריפים – לכתחילה אם נשתכר מעט לא יעלה עד שיפוג יינו ובידעבד שעלה לא מורידים עד שיהיה שיכור כלוט.
שמחת תורה
נחלקו הפוסקים האם במוסף זה נחשב כמצוי השכרות ולכן לא יעלה גם מי שלא שתה ויעלו בשחרית או יעלו במוסף מי שלא השתכר ומי שהשתכר יצא לחוץ. וכל אחד ינהג כמנהגו.
מנהג הספרדים שעולים לדוכן מלבד מי שנשתכר.
רק יש לדעת שעל הבית כנסת לדואג שלא ישתכרו אנשים כיון שאין בזה משום כבוד התורה
מקורות
כדי לבאר ניתן הקדמה
א
כתב השו"ע בסי' קכ"ח סעי' ל"ח "שתה רביעית יין בבת אחת, לא ישא את כפיו; שתאן בשני פעמים, או שנתן לתוכו מעט מים, מותר; ואם שתה יותר מרביעית, אף על פי שהוא מזוג ואפילו שתאו בכמה פעמים, לא ישא את כפיו עד שיסיר יינו מעליו".
וכתב המשנ"ב ס"ק קמא "וכ"ז לענין יין אבל בשאר משקין המשכרים כתב המ"א דמותר לישא כפיו אפילו נשתכר עד שאינו יכול לדבר בפני המלך דבתפלה כה"ג תפלתו תועבה כדלעיל בסימן צ"ט בנשיאת כפים מותר אם לא שהגיע לשכרותו של לוט דאז כשוטה יחשב וכ"כ בספר מטה יהודה אבל הרבה אחרונים חולקין ע"ז וסוברין דגם בשאר משקין כל שנשתכר בהן עד שאינו יכול לדבר לפני המלך אינו נושא כפיו. וביין מגתו דעת מ"א לאסור בנ"כ וכמה אחרונים חולקין עליו כיון שאינו משכר".
וכתב הכה"ח בס"ק רכ"ה "והוא הדין שאר דברים המשכרים כגון דבילה קעילית וכיוצא בזה דאסורים בעבודת בית המקדש. עולת תמיד שם, ט"ז ס"ק ל"ה, אליה רבה אות ס"ז. וכתב שם הט"ז וכיון שאין בזה שיעור מפורש כמו שיש ביין אסור לכהן לשתות כלל מידי דמשכר קודם נשיאות כפים אף על גב דלפירוש הבית יוסף לא איתקש אלא במידי דחייב גבי עבודה יעו"ש, והביאו הסולת בלולה אות ה'. אבל המגן אברהם ס"ק נ"ה כתב כיון דבעבודה ליכא מיתה בשאר משקין בנשיאות כפים ליכא איסורא כלל אלא אם כן הוא שיכור כלוט דאז פטור מכל המצות יעו"ש, וכן כתב המטה יהודה שם וכתב שכן הוא דעת מרן ז"ל ודלא כהט"ז יעו"ש, וכן כתב המשבצות זהב אות ל"ה דלבית יוסף שרי שאר משקין, רבינו זלמן שם, בית מנוחה אות כ"ד. ונראה כיון דיש פלוגתא בזה לכתחלה לא יעלה עד שיסיר יינו מעליו אפילו בשאר משקין ואם עלה לא ירד".
ב
כתב השו"ע בסי' קכ"ט סעי' א' "אין נשיאת כפים אלא בשחרית ומוסף ובנעילה, ביום שיש בו נעילה כמו בי"ה, אבל לא במנחה, משום דשכיחא שכרות באותה שעה, שמא יהא הכהן שכור". וביאר המשנ"ב בס"ק ג' "משא"כ במוסף לא גזרו דכיון שאסור לסעוד סעודת קבע קודם מוסף כ"א טעימה בעלמא כמבואר בסימן רפ"ו ס"ג ליכא למיחש לשכרות".
ג
כתב הרמ"א סי' תרס"ט סעי' א' "ונוהגין שהמסיים התורה והמתחיל בראשית נודרים נדבות וקוראים לאחרים לעשות משתה".
כתב הרמ"א בסי' קכ"ח סעי' מ"ד "ואפי' בי"ט, אין נושאין כפים אלא בתפלת מוסף, שיוצאים אז מבהכ"נ וישמחו בשמחת יום טוב". [אמנם בארץ ישראל גם האשכנזים נהגו לשאת כפיהם בכל תפילה]
כתב קיצור שולחן ערוך סימן קלח סעי' ח' "ביום שמחת תורה נוהגין בהרבה מקומות שהכהנים נושאים כפיהם בתפלת שחרית ולא במוסף משום דבמוסף יש חשש שכרות".
וכתב המשנ"ב בס"ק י"ז "ואין נוהגין לעלות לדוכן מפני דשכיחי שכרות [לבוש] ובא"ר כתב שבפראג נוהגין לעלות במוסף ויש עולין בשחרית וכל מקום לפי מנהגו ויזהרו שלא ישתו". וכתב הפמ"ג א"א "נשיאת כפים יש נוהגין בשחרית דלית שכרות, ויש במוסף, עיין אליה רבה [ס"ק כ] ואליהו זוטא [ס"ק ו]. ובק"ק פראג במוסף, ובית הכנסת פנחס בשחרית. ופה ק"ק פרנקפורט דאודר יע"א ראיתי עולין לדוכן בוותיקין בהשכמה בשחרית" והביאם הכה"ח בס"ק מ'. מאמ"ר למועדים וימים פרק נ"ה סעי' כ"ו.