שאלה
ישנה סגולה לנשוך את הפיטם של אתרוג בהושענא רבה?
וכן האם אפשר לעשות כך ביום הושענא רבא עצמו?
תשובה
סגולה זו נזכרה בספרים קדומים ומרן הרב היה ממליץ עליה
מותר לפסול את האתרוג כיון שזה לא הוקצה
מקורות
סגולה נזכרת לראשונה בספר הזכירה (הוציאו מחדש הר' שלמה אבא שאול) עמ' רמ"א המבורג שנה תס"ט וכן הזכירו הנזיר שמשון פיסא תקע"ג סוכה פ"ג מ"ו והביאו הגר"ח פלאג'י' בספרו מועד לכל חי סי' כ"ד אות כ"ה וכן הביאו בסגולת ישראל ערך מעוברת מע' מ' אות ס"ז ובליקוטי מהרי"ח קי"ג ע"א ובס' חיים וברכה מע' ע' אות רכ"ח ובטעמי המנהגים ליקוטים בסוהו"ס אות ס"ח
כתב השו"ע סימן תרנג סעי' א' "הדס של מצוה אסור להריח בו, אבל אתרוג של מצוה מותר להריח בו מן הדין, אלא שלפי שנחלקו אם מברכים עליו אם לאו יש למנוע מלהריח בו."
וביאר המשנה ברורה סימן תרנג ס"ק א "לפי שעיקרו אינו אלא להריח בו ומזה הוקצה כל שבעה כמו בעצי סוכה אבל אתרוג עיקרו עומד לאכילה ומזה לבד הוקצה ולא מלהריח אלא שנחלקו בברכה של הנותן ריח טוב בפירות די"א דכיון דלא עבידא לריחא מפני שהוא של מצוה אין לברך עליו ועיין בב"י בשם הרשב"א לענין תנאי אם מהני בהדס ועיין בסימן תרס"ד ס"ט"
כתב השו"ע סימן תרסה סעי' ב' "הפריש שבעה אתרוגים לשבעה ימים, כל אחד יוצא בו ואוכלו למחר; אבל ביומו אסור, שהוקצה לכל אותו היום". וכתב המשנ"ב ס"ק ג "ואם הפרישו ליום אחד אינו אסור אלא ליום א' בלבד עד הלילה".
וכתב אליה רבה סימן תרסה ס"ק ב' "והגהות מנהגים [הל' שמ"ע אות ט] כתב נהגו להוציא זנב אתרוג בשביעי ותו לא שייך הכנה". ואע"פ שלהלכה כתב השו"ע בסעי' א' הכה"ח בס"ק ז' שאף אתרוג שנפסל אסור באכילה מ"מ משמע מא"ר שלפסולו לא נאסר וכל מה שנאסר עליו זה באכילה והוי דומיא דאתרוג להריח בו דלא נאסר.
העולה
סגולה זו נזכרה בספרים קדומים ומרן הרב היה ממליץ עליה
מותר לפסול את האתרוג כיון שזה לא הוקצה