שאלה
למה לא עושים בחוץ לארץ יום כיפור יומיים כמו כל יום טוב?
תשובה
הטעם שלא עושים יום כיפור שני ימים, הוא משום סכנה.
מקורות
וכתב הרמב"ם הלכות קידוש החודש פ"ג הי"ב "יש מקומות שהיו מגיעין אליהן שלוחי ניסן ולא היו מגיעין אליהן שלוחי תשרי, ומן הדין היה שיעשו פסח יום טוב אחד שהרי הגיעו אליהן שלוחין וידעו באיזה יום נקבע ראש חדש, ויעשו יום טוב של חג הסוכות שני ימים שהרי לא הגיעו אליהן השלוחין, וכדי שלא לחלוק במועדות התקינו חכמים שכל מקום שאין שלוחי תשרי מגיעין שם עושין שני ימים אפילו יום טוב של עצרת". ובהי"ג כתב "וכמה בין שלוחי ניסן לשלוחי תשרי שני ימים, ששלוחי תשרי אינן מהלכין באחד בתשרי מפני שהוא יום טוב ולא בעשירי בו מפני שהוא יום הכפורים".
ראה בגמ' ר"ה דף כ"א ע"א וכתבו התוס' בפסחים נ"ד ע"ב "לקביעא דירחא – אין לפרש כגון בני בבל שאין יודעים מתי הוקבע החודש בא"י שהיו צריכים לעשות יוה"כ שני ימים דבהדיא אמר בסוף פ"ק דר"ה (דף כא.) שאין עושין אלא יום אחד" כלומר שלמד שיוה"כ הטעם שלא עושים יומיים הוא מפני פיקוח נפש וכרב נחמן. וכתב הרמ"א סימן תרכ"ד סעי' ה' "ויש מחמירים לעשות שני ימים יום כיפור, ויש לזה התרה; ואין לנהוג בחומרא זו, משום דיש לחוש שיבא לידי סכנה".
לבוש אורח חיים סימן תרכד סעי' ה' "ואף על גב דשאר ימים טובים אנו עושין ב' ימים, היינו משום שמצאנו כן למנהג אבותינו בגולה ומחזיקין מנהג אבותינו בידינו, והוא מנהג שאנו יכולים לעמוד בו ולקיים אותו בשאר ימים טובים, אבל יום כיפור שאסור באכילה ושתייה הוא דבר שאין רוב העולם יכולים לעמוד בו, הלכך לא נחמיר בו כל כך. ומיהו לפעמים נמצאו חסידים ואנשי מעשה שרגילין לעשות שני ימים יום כיפור ומתענין שני ימים, ואותן הנוהגים כן צריכים לנהוג כל דיני יום כיפור, כגון איסור מלאכה ושאר כל הדברים הנוהגים ביום כיפור, חוץ מן התפלה שצריכין להתפלל תפילות של חול עם שאר הקהל, משום דמחזי כיוהרא אם יתפללו תפילות יום כיפור בפני עצמם, ואתו לידי מחלוקת וכתיב [דברים יד, א] לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות, אך פיוטים וסליחות יאמרו בביתם כרצונם, ולא הברכות דהוה להו ברכה לבטלה כיון שאסורין לעשות כן בצבור, ואפילו הם עשרה לא יתפללו בפני עצמן לברך ברכות של יום כיפור, מהאי טעמא דלא תתגודדו וגו'" ועיי"ש. וכ"כ המשנ"ב בס"ק ט"ז י"ז ובשער הציון וכ"כ הכה"ח בס"ק ל'.
וכתב הכה"ח בס"ק כ"ט "יש מחמירין לעשות שני ימים יום הכפורים. כן כתב הטור. וכן כתבו הסמ"ג והסמ"ק והגהות מיימוניות בתחלת שביתת עשור. אלא שכתב הסמ"ק דחומרא יתירא היא אחר שאין מקדשין בשום מקום על פי הראיה אין לחוש יעו"ש, והביא דבריו בית יוסף יעו"ש. וכן כתב באור זרוע דיותר טוב שלא לעשות דאיכא סכנה בדבר דאמרינן בירושלמי דהוה אבוה דשמואל עביד הכי ומית, מיהו אין למחות ביד העושין כן. דרכי משה אות ה'. והמגן אברהם כתב הטעם שלא לעשות שני ימים יום הכפורים דכשעושה יום השני יום הכפורים אם כן מאתמול הוי ערב יום הכפורים ואסור להתענות ואם כן היאך יתענה והוי סתרי אהדדי, לכן אין לנהוג כן, ומכל שכן למנהגינו שאין מתענין בין יום הכפורים לסוכות יעו"ש. וכן כתב ה"ר זלמן אות יו"ד דאין לנהוג בחומרא זו מכמה טעמים יעו"ש. וכן כתב חיי אדם כלל קמ"ה אות מ"ג דמימינו לא שמענו משום אדם שינהוג כן יעו"ש. ומיהו עיין בפסחים דף נ"ד ע"ב בתוספות ד"ה לקביעא דירחא שכתבו אם נסתפק מתי הוקבע החודש כגון שמהלך במדבר עושה שני ימים יום הכפורים כדין כל ספיקא דאורייתא דאזלינן לחומרא יעו"ש. יד אפרים. ומיהו לדידן דלעולם עבדינן אלול חסר ליכא להסתפק מתי הוקבע החודש, אלא רק אם נסתפק באיזה יום היה ראש חודש אלול וכדומה אז יש לעשות שני ימים. ועיין ראש השנה כ"א ע"א". ובס"ק ל"א כתב "ועכשיו לא שמענו מי שנהג לעשות שני ימים יום הכפורים, ויפה המנהג שלא לעשות. ב"ח. וכן כתבנו לעיל אות כ"ט". וראה בעמק השאלה שאילתא מ"ו אות ה' שהרחיב בזה.