שאלה
שליח ציבור או אדם יחיד שבעשרת ימי תשובה אמר האל הקדוש במקום המלך הקדוש מה הדין?
תשובה
אדם או ש"צ שטעו ואמרו הא-ל הקדוש במקום המלך הקדוש – תוך כדי דיבור יכולים לתקן, לא תיקנו תוך כדי דיבור או שהתחילו את הברכה הבאה אפי' אמרו רק אתה (חונן) חוזרים לראש.
מקורות
כתב השו"ע סי' תקפ"ב סעי' א' "בעשרת ימי תשובה אומר: המלך הקדוש, המלך המשפט; ואם טעה או שהוא מסופק אם הוא בהמלך הקדוש, חוזר לראש". ובסעי' ב' כתב השו"ע "אם אמר: האל הקדוש, ותוך כדי דיבור נזכר ואמר: המלך הקדוש, אינו צריך לחזור; וכן הדין בהמלך המשפט".
וכתב המשנה ברורה ס"ק ז' "היינו שלא שהא משגמר האל הקדוש רק כדי ג' תיבות ואם שהא יותר משיעור זה לא מהני חזרתו". וביאר השער הציון בסי' תפ"ז ס"ק ב' "ואף דבסימן ר"ו פסקו כמה אחרונים דבדיעבד שהיה לא הוי הפסק אפילו יותר מכדי דיבור, שאני התם שלא קלקל בהברכה רק ששהה בין הברכה להמצוה, אבל הכא שקלקל וצריך לתקן, ואם שהה יותר לא מהני תקונו", וכתב הכה"ח בס"ק ט' ואם שהה יותר משיעור כדי דיבור לא מהני עוד שיאמר המלך הקדוש וצריך לחזור לראש. מטה יהודה. ומיהו עיין לעיל סימן ר"ו אות ט"ז וסימן תפ"ז אות י"ב וסימן זה סוף אות ו'. ועל כן נראה דבדיעבד אם שהה יותר מכדי דיבור יכול לומר המלך הקדוש כל זמן שעדיין לא התחיל בברכה שלאחריה משום ספק ברכות". וראה במאמר מרדכי מועדים וימים פל"ו סעי' ט' וי' משמע שמצדד כמו המשנ"ב שדווקא שלא שהה יותר מכדי דיבור יכול לתקן את עצמו. וכן משמע מבא"ח ש"ר נצבים סעי' י"ח.
וכתב המשנ"ב בס"ק ז' "וכ"ז כשלא התחיל עדיין ברכה אחרת דאל"ה אפילו תוך כ"ד חוזר לראש". וכ"כ הכה"ח בס"ק י'. וכ"כ מרן הרב במאמ"ר שם סעי' ט'.
וכתב הכה"ח בס"ק ה' "ושליח צבור שטעה בהמלך הקדוש שחוזר לראש חוזר ואומר קדושה גם כן. זקן אהרן סימן ר"ו בסוף התשובה, שלמי צבור בשלמי חגיגה דף ש"ו ע"ג, זכור לאברהם אות ש', שערי תשובה אות א', מטה אפרים אות ח', בן איש חי פרשת נצבים אות ח"י" וכן משמעות השו"ע בסעי' ג' ובמשנ"ב ס"ק י'.