שאלה
הבדיקות הביתיות (אנטיגן) [בדיקה מהירה] האם אפשר לעשות ביום טוב או בשבת כדי שיוכל להיכנס לבית הכנסת הדורשים תו ירוק כמו בישראל?
תשובה
אין לעשות בדיקה זו בשבת או יום טוב.
מקורות
כתב הרמב"ם הלכות שבת פרק כב הל' כ"ג "הצובע מאבות מלאכות לפיכך אסור לאשה להעביר סרק על פניה מפני שהיא כצובעת".
כתב השו"ע סי' ש"כ סעי' כ' "יש מי שאומר שהאוכל תותים או שאר פירות הצבועים, צריך ליזהר שלא יגע בידיו צבועות בבגדיו ט7או במפה, משום צובע".
כתב המשנ"ב בס"ק נ"ז "צריך ליזהר – היינו להפוסקים לעיל בסי"ח דפ"ר דלא ניחא אסור ואף על גב דמקלקל הוא מ"מ איסורא מיהו איכא" ובס"ק נ"ט "בבגדיו וכו' – ובבגד אדום כ"ש דאסור לקנחו דמתקן הוא [מ"א] ויש מקילין בכל זה כיון שהוא דרך לכלוך ויש לסמוך עליהם היכא דאי אפשר לו ליזהר בזה. הצובע חוט שארכו ד"ט או דבר שאפשר לטוות ממנו חוט כזה חייב ודוקא צבע והמתקיים אבל צבע שאינו מתקיים כלל כגון שהעביר סרק או ששר על גבי ברזל או נחשת וצבעו פטור שהרי אתה מעבירו לשעתו ואינו צובע כלום".
וכתב הכה"ח בס"ק קכ"ב "אבל הרדב"ז בחלק א' סימן קל"א כתב ואנחנו לא ראינו מימינו מי שנזהר בזה ודאי חומרא יתירה היא דאין זה דרך צביעה אלא דרך לכלוך. כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף. והביאו העולת שבת שם וכתב ודבריו לא נהירין לי ואין להקל. וכן כתב המגן אברהם ס"ק כ"ד דאין להקל יעו"ש. ובס"ק כ"ה כתב וכל שכן בבגד אדום דאסור לקנח דמתקן הוא. וכן כתב ה"ר זלמן שם. אמנם בשו"ת חכם צבי הנוספות בלקוטי דינים הוכיח להתיר בזה כדעת הרדב"ז יעו"ש. וכן האליה רבה שם חלק על דברי המגן אברהם הנז' וכתב דיש להקל על כל פנים באדום ואפילו בלבן כשאי אפשר בענין אחר יעו"ש. וכן כתב חיי אדם סוף כלל כ"ד דכשהוא דחוק יש להקל".
כתב הכה"ח בס"ק קכ"א "מיהו צביעת פיו ידיו ורגליו אין לחוש שאין צביעה אלא בדבר הראוי לצבוע, וההיא דלא תעביר אשה סרק על פניה מפני שהיא צובעת (סימן ש"ג סעיף כ"ה), שאני התם דכיון דדרך האשה בכך צביעה מתקריא. פסקי מהר"ם מריקאנטי סימן קכ"ג, שיירי כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף אות יו"ד, עולת שבת אות ל"ו, מגן אברהם ס"ק כ"ה, אליה רבה אות כ"ד, תוספת שבת אות מ"א, רבינו זלמן אות כ"ז" וכן כתב המשנ"ב בס"ק נ"ח.
ב
כתב השו"ע בסי' שכ"ח סעי' מ"ח "אסור להניח בגד על מכה שיוצא ממנו דם, מפני שהדם יצבע אותו ואסור להוציא דם מהמכה, לכך יש לרחוץ המכה במים או ביין תחלה להעביר דם שבמכה. וי"א שכורך קורי עכביש על המכה ומכסה בהם כל הדם וכל החבורה, ואח"כ כורך עליו סמרטוט".
וכתב המשנ"ב בס"ק קמ"ו "ואף על גב דמקלקל הוא ופטור מ"מ אסור לכתחלה ובבגד אדום פשיטא דאסור [מ"א]. ובמקום הדחק הסכימו האחרונים דיש להקל דהוא דרך לכלוך".
וכתב הכה"ח בס"ק רס"ד "ואף על גב דמקלקל פטור מכל מקום אסור, רקנ"ט סימן קכ"ג, ונראה לי דבבגד אדום פשיטא דאסור. מגן אברהם ס"ק נ"ב. ועיין לעיל סימן ש"ך אות קכ"ב מה שהבאנו שם דעת החולקים בזה ושדעת האחרונים להקל בשאי אפשר בענין אחר יעו"ש".
וכן פסק מרן הרב במאמר מרדכי ח"ד פרק צ"ח סעי' כ"ט "אדם שיש בבשרו פצע שותת דם – ישטוף את הפצע במים ורק אחר כך יחבוש את הפצע בתחבושת. אמנם בשעת הדחק – יש להקל".
ג
כתב שולחן ערוך הרב קונטרס אחרון סוף סימן שב "והנה מלשון הסמ"ג שכתב משום דאין שם רק מעט מים ואינו מתכוין ללבן משמע, דאף שעל כל פנים מלבן קצת וחצי שיעור אסור מן התורה אפילו משהו, מכל מקום כיון שהוא אינו מתכוין לליבון כלל וליבון זה מחמת עצמו אינו חשוב לכלום, כיון שהוא דבר מועט ואין דרך כלל להחשיב ליבון משהו בבגד גדול, ואיסור הליבון הוא משום חזותא וחזותא לאו מילתא היא אלא אם כן דרך העולם להחשיב חזותא זו וכו' וכמבואר במג"א סוף סי' ש"כ לענין צביעה, דדבר שאין דרך העולם לצובעו אין בו משום צובע ומותר אפילו לכתחלה. אלא דהתם אין איסור אפילו במתכוין, משום שהוא דבר שאין בו צביעה לעולם, אבל הכא הוא דבר שיש בו ליבון אם לא היה דבר מועט, להכי מהני כוונתו לאיסור, דכשמתכוין לכך אחשביה איהו לליבון זה. אלא שכל שהוא פחות משיעור המפורש ברמב"ם פטור, מפני שאין דרך העולם לעשות כן, שזהו טעם כל שיעורי שבת כידוע. וכו'
והא דאסור ליגע בידיו צבועות במפה, היינו משום שהמפה דרכה בצביעה, ואילו היה עושה כן שלא בדרך לכלוך היתה מלאכה גמורה והיה מתקן, ועכשיו הוא ג"כ עושה המלאכה עצמה באותה מפה עצמה אלא שהוא מקלקל, ומכל מקום מעין מלאכה הוא עושה לכן אסור מדברי סופרים, אבל משמרת אין דרכה בליבון כלל וכו' ותדע דאל"כ אסור לאשה שפירסה נדה בשבת ליתן שום מוך שהתקינה לנידתה משום צובע, כמו שאסור ליתן בגד על המכה, ובהדיא כתב הב"י בסי' ש"ג דלדעת הרמב"ם וסיעתו מותר ליתן לכתחלה בשבת, והתוספות לא נחלקו אלא לענין הוצאה לרשות הרבים, אבל משום צביעה לית מאן דחש לה, ועל כרחך משום דתנן במוך שהתקינה לנדתה, דהיינו שהוא מיוחד לכך. והוא הדין למשמרת לענין ליבון. ועוד דאל"כ לר' יהודה שאסר דבר שאינו מתכוין לא מצינו בדיקת ז' נקיים, שאסור לבדוק בשבת לפי דעת האוסרים משום צביעה, ולפי דעת ר' עקיבא בפ' בתרא דנדה דף ס"ח ע"ב אי אפשר כלל להיות ז' נקיים לעולם שיום השבת סותר למפרע, ולפי דעת ר' יהושע שם לא משכחת לה אלא ח' נקיים".
כלומר כיון שזה בדבר מועט ואין דבר העולם להחשיב זה הדבר מותר (ובנדה ניתן להוסיף את מה שכתב בלקט יושר שאין פסיק רישיה)
וכתב החתם סופר מסכת כתובות דף ה עמוד ב "ויש לעיין אמאי לא מחייב הכא משום צביעה דניחא לי' לצבוע הסדינין בדם לראות שהיא בתולה שהרי לכך מכניסים מפה ושושבינים ועדיף מבית השחיטה דניחא לי' דליתווס כי היכא דליחזי אינשי ולזבני. מכאן נראה דלא שייך צביעה אלא כשהוא לצורך דבר הנצבע כגון בית השחיטה שעי"ז יראו שנשחט היום א"כ ע"י הצביעה נתרפא הבשר. משא"כ צביעת הסדין איננו לצורך הסדין אדרבא לכלוך הוא לו. רק לפרסם שהיא בתולה וזה לא מיקרי צובע עמ"ש מג"א סי' ש"כ סקכ"ד בשם רדב"ז". [ששם כתב המגן אברהם סימן שכ ס"ק כד" רדב"ז סימן קל"א כתב שחומרא יתירה הוא כיון שהוא דרך לכלוך עכ"ל כ"ה ועסי' ש"ב ס"י דיש אוסרין כיבוס דרך לכלוך כ"ש צביעה דכל צביעה היא כך לכן אין להקל"]. אמנם היתר זה לא שייך למקל שזה כל מטרתו ויש בזה אחשביה כיון שרוצה לידע
וראיתי בשמירת שבת כהלכתה פרק לג סעי’ כ שכתב להקל בזה והביא מהגרש"ז אוירבך (בהערה צ"ב) שנסתפק שכיון שמעונינים לראות את השתנות הצבע הנגרמת על ידי השתן אפשר דחשיב צובע או כיון שאין רוצים כלל בצביעת הקיסם רק למען דעת דבר אחר אין זה דומה כלל לצביעה שהיתה במשכן וכתב "ולכן טוב לעושתו באופן שהשתן יתקרב מאליו אל הקיסם דחשיב רק כגרמא" עכ"ד,
ובארחות שבת טו ס"ז "שרק לצורך פיקוח נפש מותר לעשות את הבדיקה הנ"ל ובהערה צ"ז הביא דברי הגרש"ז.
ויש להקשות מדברי ירושלמי (שבת פ"ז ה"ב) : "כל דבר שהיה מבחיל את הפירי – חייב משום זורע. הנוטע, המבריך, וכו', והעושה בתים, וכל דבר שהוא להבחיל את הפירי – חייב משום זורע". ומפרש שם הקרבן עדה: " והעושה בתים – וכו' וי"מ שעושין לו סוכה מלמעלה להגן עליו מן החמה או הצנה. כל דבר שהוא מבחיל את הפרי- שמסייע לבשל ולגמור הפירי", עכ"ל [וכן הוא בפירוש משניות לרמב"ם שביעית פ"ב מ"ד בד"ה ועושין להם בתים] מוכח שגם אם עושה דבר שאינו בגוף האילן, דהיינו שבונה סוכה להצל על האילן – חייב משום זורע.
ראה ברמ"א סי' רס"ה סעי' ד' המשנ"ב (סי' רס"ה ס"ק י"ח) וצ"ע אמנם מכל מקום ניתן להקל אם ישפוך את השתן כלאחר יד.
ועתה נשוב לנידון דידן ששיך בה משום צביעה ואי אפשר לעשותה כלאחר יד אסור לעשותה משום צביעה וממילא יהיה אסור
העולה
אין לעשות בדיקה זו בשבת או יום טוב
ניתן לעשות בדיקת psr כרגע הוראת שעה של משרד הבריאות שהבדיקה psr מהיום ועד אחרי יום חמישי תהיה תקפה בראש השנה ל96 שעות מצורף קישור
https://www.gov.il/he/departments/news/04092021-01