שאלה
האם מותר לעשות משתה חלבי בפורים במקום משתה עם בשר?
תשובה
לכתחילה טוב לעשות סעודה זו בבשר כיון שיש לעשות ימי משתה ושמחה ואין שמחה אלא בבשר, אמנם לא אוהב בשרי יאכל חלבי וראה בשו"ע סי' רמ"ב.
ויש לאכול בסעודה זו לחם, וטוב לאכול גם זרעונים או חומוס.
מקורות
כתב הרמב"ם (הלכות מגילה פ"ב הט"ו): "כיצד חובת סעודה זו שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו", הביאו הכה"ח בס"ק ו', כתב הרמ"א (סי' תרצה) בתחילתו: "מצוה להרבות בסעודת פורים (טור); ובסעודה אחת יוצאים (מרדכי ספ"ק)". וכן כתב הבא"ח (ש"ר פרשת תצוה סעי' י"ט): "מצוה להרבות בסעודת פורים, ועיקר הסעודה ביום, ואם עשאה בלילה לא יצא י"ח".
כתב השו"ע סי' תרצ"ו סעי' ז' "יש מי שאומר שאונן מותר בבשר ויין, דלא אתי עשה דיחיד דאבילות ודחי עשה דרבים דאורייתא לשמוח בפורים, דדברי קבלה נינהו שהם כדברי תורה", וזה לסברתו באו"ח שיש אבלות בפורים.
וכתב המג"א בס"ק ט"ו "דדוקא בלילה. צ"ע למה יהא מותר בליל' בבשר ויין והלא אין חיוב כלל לאכול בלילה כמ"ש רסי' תרצ"ה וא"כ היאך כ' עשה דרבי' וכו' וע"ק דבי"ד סי' שמ"א פסק דאפי' בשבת אם ירצה שלא לאכול בשר הרשות בידו וכמ"ש תר"י וז"ל שאינו מחוייב שיאכל בשר ויין וכו' ומה שאסרו בחול היינו משום שאם ימשך אחר תענוגי' יתבטל מקבורת המת עכ"ל (ועסי' תקנ"ב ס"י דכשנמנע משום אבילו' אסור) וא"כ ליכא עשה כלל אפי' ביום ואפשר לו' דפורים שאני דכתיב ביה שמחה ואין שמח' אלא בבשר ומ"מ קשה דהא י"ט נמי שמחה כתיב ביה ואין חיוב לאכול בשר רק בזמן שב"ה קיים עסי' תקכ"ט לכן נ"ל בלילה עכ"פ לא יאכל בשר דהא בלא"ה יש נמנעי' כמ"ש סי' תרצ"ה ס"ב בהג"ה ומ"ש ונ"ל דוק' בליל' קאי אמגיל'".
אולם המשנ"ב בסי' תקכ"ט ס"ק כ' כתב "אוכל ושותה וכו' – ואפילו הוא מסגף עצמו מפני תשובה בכל ימות השנה שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבתות ויום טוב וחנוכה ופורים חייב לאכול ולשתות [בית יעקב סי' ע"ג ועיין במאירי מש"כ בענין זה בריש פ"ב דביצה]".
וראה במשנ"ב סי' רמ"ב לגבי שבת שכתב "הא דאמרו דצריך לענגו בדגים גדולים וראשי שומן ותבשיל של תרדין שזה היה מאכל חשוב בזמניהם וכן בכל מקום ומקום לפי מנהגו יענגוהו במאכלים ומשקים החשובים להם עונג [ולפי שמן הסתם רוב בני אדם עיקר ענוגם בבשר ויין ומגדנות לכך איתא בסימן ר"נ ס"ב דירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכלתו]".
פת
כתב הכה"ח בס"ק ג' "ואם עשה סעודת פורים בלא לחם יצא. אחד קדוש בתשובה כ"י, ברכי יוסף אות א', שערי תשובה", ובס"ק ל"ב כתב "אומר על הנסים בברכת המזון וכו'. כתב רש"ל בתשובה סימן מ"ח באם שכח על הנסים בברכת המזון בסעודה זו צריך לחזור, ונמשכו אחריו מטה משה ושל"ה, ומגן אברהם מפקפק בזה, והט"ז סימן תרצ"ג הוסיף דבסעודה ראשונה שאוכל בו ביום בפורים צריך לחזור דבו קיים סעודת פורים יעו"ש, ואני אומר דאשתמיט לכל הגדולים הנ"ל דברי התרומת הדשן סימן ל"ח דמבואר שם דראיית רש"ל ממרדכי דחויה, וכן מצאתי בשם הגאון מהר"ל מפראג שפסק דלא כרש"ל דאף בסעודה זו אין צריך לחזור, ואף שחייב במשתה מכל מקום אין חיוב בפת. אליה רבה אות ז'. וכן כתב הברכי יוסף אות ג' בשם תשובה כ"י לאחד קדוש ומהר"ל מפראג דלא כרש"ל וסיעתו יעו"ש. וכן כתב הערך השלחן אות א' דלא כרש"ל, וכתב שכן הוא בהדיא בארחות חיים והכלבו הלכות תפלה יעו"ש. וכן כתב הכסא אליהו אות א' דכן הוא מבואר להדיא ברמב"ם פרק ב' מהלכות ברכות ובטור סימן קפ"ז ובהגה שם סעיף ד' יעו"ש. וכן כתב הנהר שלום בסימן תרצ"ג אות ב'. וכן הסכים המאמר מרדכי אות ג', שלחן גבוה בסימן תרצ"ג אות א' במחודש, בגדי ישע ס"ק ט', יפה ללב חלק ב' אות י"ד, וכתב ודלא כרב יעב"ץ בסידור עמודי שמים יעו"ש. וכן פסק הרב בן איש חי פרשת תצוה אות י"ד. ובלאו הכי הא קיימא לן ספק ברכות להקל ואיך יוכל לחזור, ומה שמזכירין מעין המאורע הוא מדבריהם כמו שכתבנו לעיל סימן קפ"ח אות כ"ד יעו"ש, אלא יאמר אותו בתוך הרחמן כמ"ש לעיל סוף סימן קפ"ז בהגה ובדברינו לשם יעו"ש". וכ"כ המשנ"ב בס"ק ט"ו.
ובמור וקציעה כתב ראיה יפה לחיוב פת "ושטען במג"א עוד על הוראה זו, דלא מצינו שחייב לאכול פת בפורים ומצי למפטר נפשיה בשאר מיני מטעמים, דבר זה אי אפשר לשמוע כלל לענ"ד, דכיון דכתיב ימי משתה ושמחה, ובעינן סעודה קבועה לא סגי בלא פת. וכבר פירש"י במגלה כל המשתה נקראת ע"ש הלחם, כמו עבד לחם רב, מדוע לא בא בן ישי אל הלחם, וכלום יש סעודה בלא לחם, ואמרו [ב"ר מח, יא] מן התנ"ך מצינו רפתא סעדתא דלבא, הרי שלזה נקראת סעודה בעצם. וזה פשוט מאד עד שאין צורך כלל לסיוע ראיה".
ב
כתב הרמ"א (סי' תרצ"ה סעי' ב'): "י"א שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכלו דניאל וחביריו בבבל (כל בו)". והטעם כתב הלבוש (שם), שגם המגילה היה גם כן על ידי דניאל שהוא התך לפי דברי רז"ל. וכתב המשנ"ב (ס"ק י"ב): "וגם אסתר אכלה זרעונים כדאמרינן פ"ק דמגילה וישנה לטוב שהאכילה זרעונין". וכתב הכה"ח (ס"ק כ"ה): "ור"ל שגם על ידי זה יבוא לזכור הנס". וכתב הבא"ח (ש"ר פרשת תצוה סעי' י"ט): "זכר לאכילת זרעונים שאכלו דניאל וחביריו ועשה להם הקדוש-ברוך-הוא נס בזה, ולכן פה עירינו מנהגם לטגן מולייתא בקטניות ובשר ביחד, שקורין זה בערבי סמבוס"ך". וכן כתב המאמ"ר (הלכות חגים פס"ד סעי' ל"ה).
העולה
לכתחילה טוב לעשות סעודה זו בבשר כיון שיש לעשות ימי משתה ושמחה ואין שמחה אלא בבשר, אמנם לא אוהב בשרי יאכל חלבי וראה בשו"ע סי' רמ"ב.
ויש לאכול בסעודה זו לחם, וטוב לאכול זרעונים או חומוס.