שאלה:
האם מותר למרוח משחה בשבת? אני שואלת לגבי כל מיני משחות, משחת שיניים, קרם ידים, שפתון, וכדומה. האם יש בכך מחלוקת בין ספרדים לאשכנזים?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל)
אין בזה שום מחלוקת, אסור למרוח כל משחה שהיא בשבת, משום איסור "ממרח"[1].
מקורות:
[1] כתוב בגמ' שבת (ע"ה ע"ב): "והממרח רטיה בשבת – חייב משום ממחק", וברש"י שם (ד"ה "ממרח רטיה"): "מחליק תחבושת על המכה". וכתב הרמב"ם (שבת פכ"ג הל' י"א) שאסור, וז"ל: "הממרח רטיה בשבת – חייב משום מוחק את העור", כלומר שיש בו חיוב דאוריתא, וכתב הרמב"ם (ע"פ הגמ' בשבת קמ"ו ע"ב): "ולפיכך אין סותמים נקב בשעוה וכיוצא בה שמא ימרח, ואפילו בשומן – אין סותמין את הנקב, גזירה משום שעוה". וכתב בשו"ע (סי' שי"ד סעי' י"א): "אסור ליתן שעוה או שמן עב בנקב החבית לסתמו מפני שהוא ממרח, אבל בשאר דברים, דלית בה משום מירוח – מותר".
לפי זה – אסור להשתמש במשחות למיניהן דוקא אם הן עבות, אבל בשאר דברים שאין בהם מירוח – מותר. ולפי זה משחה שאסור להשתמש בה היא דווקא משחה מוצקה ורכה שאינה נשפכת, אבל אם היא נשפכת, דינה כנוזל ואין בה חשש. וההגדרה של סמיך ודליל הוא: שאם מטה את הבקבוק ונשפך המשחה – זה נחשב לדליל, ואם לאו – חשיב כסמיך.
ועוד כתב השו"ע (סימן שכ"ח סעיף כ"ו) לגבי משחה רפואית שמניח עליה רטייה – ש"רטייה עצמה לא יקנח מפני שהוא ממרח". ומדובר באופן שכל גופו חולה שמותר לרפא את הפצע.
לפי זה – אסור למרוח משחה על מכה או על פצע כי יש בזה איסור ממרח. וראה במאמר מרדכי שבת (ח"ד פרק פ"ז סעי' ז'), וע"ע שו"ת מאמר מרדכי (ח"ד סי' ס"ה).