שאלה
מה מברכים על כוסמין?
תשובה
כוסמין שנטחנו בין לפני הבישול ובין בבישול – מברך ברכה ראשונה מזונות ולאחריהן ברכת מעין שלוש.
כוסמין שנטחנו ועשה מהם פת – נוטל ידיים ומברך (אם אוכל יותר מכזית), ומברך לפני אכילתו ברכת המוציא וברכת המזון.
כוסמין שאוכלן חיים או שבישלן והן שלמים – לכתחילה יאכל דבר שודאי מזונות או בתוך הסעודה בדיעבד מברך עליהם בורא פרי אדמה ולבסוף נפשות.
מקורות
כתב השולחן ערוך סי' ר"ח סעי' ב': "חמשת מיני דגן ששלקן או כתשן ועשה מהם תבשיל, כגון מעשה קדירה הריפות וגרש כרמל ודייסא, אפילו עירב עמהם דבש הרבה יותר מהם או מינים אחרים הרבה יותר מהם, מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף על המחיה".
וכתב הכה"ח בס"ק ד' (חמשת מיני דגן) שהן חטין ושעורין וכוסמין ושבולת שועל ושיפון שהן גם כן חשובין שנשתבחה בהן ארץ ישראל שכוסמין הן מין חטים ושבולת שועל ושיפון הן מיני שעורין, ועוד יש להם מעלה כי עליהם יחיה האדם ואם עשה מהם פת מברך המוציא הלכך אפילו לא עשה מהם פת אלא תבשיל כגון מעשה קדרה וכו' מברך עליהם בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש" וכן כתב המשנ"ב בס"ק ב'.
וכתב הכה"ח בס"ק ו' " ששלקן או כתשן – משמע דברישא איירי ששלקן בלא כתישה, והא דבסעיף ד' כתב כששלקו הגרעינין שלמים מברך פרי האדמה אפשר דהכא מיירי כששלקו עד שנתמעך, וכן משמע בלבוש סעיף ד' ולקמן סעיף ז' יעו"ש. מגן אברהם ס"ק ב'. אבל היד אפרים כתב דמה שכתוב בשלחן ערוך ששלקן הוא ט"ס וצ"ל שחלקן דהוא טעות דשכיח וגם הוא טעות דמוכח שהרי כל הסעיף הוא לשון הרמב"ם פרק ג' שכתב שחלקן או כתשן וכו' יעו"ש. וכן כתב בית דוד סימן תקל"ב. ומיהו לענין דינא אין הפרש דבין חלקן ובין שלקן עד שנתמעכו מברך בורא מיני מזונות כמו שכתב בבית יוסף, אבל אם הם שלמים מברך פרי האדמה כמ"ש סעיף ד'".
ב
כתב השו"ע סי' ר"ח סעי' ד' "אכל דגן חי או עשוי קליות או שלוק והגרעינין שלמים, אינו מברך אלא בורא פרי האדמה ולאחריו בורא נפשות. הגה: והא דמברך לפניו בפרה"א היינו באוכל חטין וכיוצא בהן, דראויין לאכול כך, אבל האוכל שעורים שלמים אפילו קלוין באש, אינן ראוין לאכול רק ע"י הדחק ואין מברך לפניהם רק שהכל (כל בו וכן משמע מדברי רשב"א שמה שהשוה חטין לשעורין, לברכה אחרונה משמע ולא לראשונה); והתוספות נסתפקו אם יברך לאחריו ברכה מעין שלש, ולכך כתבו שנכון שלא לאכלו אלא בתוך הסעודה ויפטרנו ברכת המזון" וכתב המשנ"ב בס"ק י"ד "כל ה' מינים בכלל והרמ"א חולק בשעורים".
וכתב המשנ"ב בס"ק ט"ו "ר"ל שלא חילקן מתחלה וגם לא נתמעכו כלל ע"י הבישול אינן חשובין למזון אלא כשאר פרי אדמה נינהו ואם הוסר הקליפה ע"י כתישה יש אומרים דברכתן במ"מ כשנתבשלו דחשיב מעשה קדרה ויש אומרים דברכתן פ"א כיון שגרעינין עצמן שלמים והנכון שלא יאכלם כ"א בתוך הסעודה [לבד סברת התוספות דלקמיה]".
ובס"ק י"ח "ואם אירע שאכלו שלא בתוך הסעודה יברך אחריהם בנ"ר כי כן הוא מעיקר הדין". וכן כתב הכה"ח בס"ק כ"ט וכתב בס"ק ל' "או יאכל דבר שברכתו ודאי מעין שלש ודבר שברכתו בורא נפשות רבות ויפטור את זה ממה נפשך".
העולה
כוסמין שנטחנו בין לפני הבישול ובין בבישול – מברך ברכה ראשונה מזונות ולאחריהן ברכת מעין שלוש.
כוסמין שנטחנו ועשה מהם פת – נוטל ידיים ומברך (אם אוכל יותר מכזית), ומברך לפני אכילתו ברכת המוציא וברכת המזון.
כוסמין שאוכלן חיים או שבישלן והן שלמים – לכתחילה יאכל דבר שודאי מזונות או בתוך הסעודה בדיעבד מברך עליהם בורא פרי אדמה ולבסוף נפשות.