שאלה
אם האותיות מחוברות אחת לשניה, אך האותיות ניכרות כל אחת בפני עצמם מה הדין? האם ניתן לתקן ע"י גירוד הדיבוקים?
תשובה
בנגיעה כל דהו בין האותיות – לכו"ע ניתן לתקן ואין בזה משום חק תוכות או שלא כסדרן.
אותיות שנוגעות בכל רוחבן – נחלקו בהם הפוסקים למעשה יש לשאול תינוק – ואם נשתנה צורת האות פסול – ואם האות צורתה עליה יש לתקנה – ואין בזה משום שלא כסדרן. ואין להשתמש בה בלא תיקון.
מקורות
כתב השו"ע בסי' ל"ב סעי' י"ח "ואם נדבקה אות לאות בין קודם שתגמר בין אחר שנגמרה, פסול. ואם גרר והפרידה, כשר ולא מקרי חק תוכות, מאחר שהאות עצמה היתה כתובה כתקנה" ובסעי' כ"ה כתב "ואחר שכתב לפניו חזר ותקנם, הוי שלא כסדרן ופסולין. אבל להפריד האותיות הדבוקות אחר שכתב לפניהם שפיר דמי, דכיון שהאות צורתה עליה כשמפרידה מחבירתה לא הוי ככותב".
כלומר שכאשר הדיבוק שינה את צורת האות הינה פסולה ואין לתקנה משום שלא כסדרן, אך כאשר לא נפסד האות כשר רק שצריך להפרידה.
ב
וכתב השו"ע באה"ע סי' קכ"ה סעי' ו' "נהגו להחמיר שיהיו האותיות מוקפות גויל, ואם יש בו אותיות דבוקות יגרור ביניהם להפרידם. הגה: וי"א דאין להפריד האותיות אם נוגעים (כן הוא בסדר גיטין), וכן נוהגין".
ובבית שמואל ס"ק ז' כתב "וכתב המגיד פ"ד דוקא כשהתינוק יכול לקרותו אז כשר לדעת המכשירים אבל כשאין התינוק יכול לקרותו לכ"ע פסול, ולדעת המחמירין אפילו אם התינוק יכול לקרותו פסול וכן משמע מהסמ"ג ובתשובות ריב"ש סימן נ"ו וכ"פ בתשובת מהר"מ מלובלין סימן ק"א, ולכאורה לא משמע כן מהרא"ש והטור מדכתבו אם נפל דיו לתוך האות ואינה נכרת א"י להעביר הדיו מכלל אם אותיות דבוקות אפילו אינו נכר יכול לתקן".
חלקת מחוקק ס"ק ו' "אף על גב דבס"ת ילפינן היקף גויל מדכתיב וכתבתם כתיבה תמה וכאן לא כתיב רק וכתב אפילו הכי מחמירין לכתחלה בגט כבס"ת משום שאין האות נקרא יפה כשהיא דבוקה בחברתה וכשתינוק דלא חכים א"י לקרות האות מחמת דבוקו אפשר דמדינא פסול דהוה ליה נשתנ' צורת האות ועיין בתשובת הריב"ש סימן ע"ז".
וכתב הפרי חדש ס"ק יא "כתב הב"ח דאם האותיות דבוקות ממש כל גבהו של אות אסור לגרור דהו"ל חק תוכות וליתא דהיינו דוקא כשנשתנה צורת האות ע"י הדבקות אבל כשלא נשתנה צורת האות יגרור ושפיר דמי והן דעת החלקת מחוקק וזה ברור". וראה בפת"ש ס"ק י'
וכתב ערוך השולחן סעי' כ"ד "וכן שני אותיות שנדבקו יחד באופן שנפסד צורת אות אחד לגמרי אין תקנה לגרור הדיבוק דזהו חק תוכות אלא בס"ת יש תקנה לגרור הרגל של האות לגמרי ולחזור ולכתוב ובגט דאסור לכתוב על המחק אא"כ במקום דחק ועיגון אין לזה תקנה ויכתוב גט אחר אם אין דחק בזה".
ג
מגן אברהם סימן לב ס"ק כז "כתב הב"ח בא"ע סי' קכ"ה דאם כל אורך האות דבוקה לחברתה לא מהני גרירה ואם נשתנה צורת האות על ידי הדביקות הוה כמ"ם שנסתמה (רד"ך באח"ט כ"ה)". וכתב הקול יעקב בס"ק ק' שכן כתב אליה רבא (ל"א) וגט פשוט (אה"ע סי' קכ"ה אות כ"ה) וכן נראה מהט"ז (שם ס"ק ו') כתב הנתיב חיים על המג"א "ולא משמע כן מהרא"ש פרק ב' דגיטין סימן י"ט וז"ל, ואם יש אותיות דבוקות, יכול להסיר הדיו שביניהם ולהבדילם, אבל אם נפלה טיפת דיו וכו' מדלא מחלק בין האותיות דבוקות במקצת לדבוקות כל גובה האותיות, משמע אפילו בכהאי גונא יכול להבדילם, ואם לענין גיטין כך כל שכן בתפילין ובמזוזות שצריכין גניזה, כל שכן שיש להכשיר, ודו"ק"
וכתב המשנ"ב בסי' ל"ב ס"ק פ"א "ובנפלה טפת דיו בסי"ז אף דנכתבה מתחלה כתקונה נתקלקלה ע"י הטפה ואינה ניכרת משא"כ בזה דאפילו קודם הגרירה ניכר היטב כל אות בפני עצמה ולפ"ז אם כל אורך האות דבוקה לחברתה לא מהני גרירה. והפר"ח מיקל בזה. ועיין בשער אפרים ובנתיב חיים". כלומר שלפר"ח בלא נשתנה צורת האות כשר לשער אפרים פסול ולא מועיל גרירה אפי' בס"ת ונתיב חיים מיקל.
והכרעת המשנ"ב בסימן קמג ס"ק כ"ה "אם בשעת הקריאה נמצא אות אחד דבוק לחבירו אם הדביקות הוא בכל אורך האות או שנשתנה צורת האות ע"י הדביקות או שטעה וכתב דל"ת במקום רי"ש או בי"ת במקום כ"ף בכל אלו דינם כטעות גמור שצריך להוציא אחרת". וכתב בשער הציון ס"ק לב "ואפילו אם לאחר שיגרר הדבק יחזור תמונת האות לקדמותו, וגם יש שיעור תמונת האות שנכתב בהכשר עד הדבק, מכל מקום קודם הגרר אין כאן צורת אות כראוי". כלומר דס"ל כמו פר"ח ונתיב חיים וכ"ש בתפילין שאין להם תקנה.
ד
וכתב הקול יעקב בס"ק ק' "אבל הרב חלקת מחוקק כתב דהכל תלוי בהכרת תינוק ואין חילוק בין נגיעת מקצת לנגיעת כל הגובה וכן כתב הפר"ח אמת ליעקב (בפיסול נגיעת אות באות אות י"ט)לדוד אמת (סי' י"ב ס"ק י"ט) בית מנוחה (בפיסול נגיעת אות באות אות כ"ח).
העולה
בנגיעה כל דהו בין האותיות – לכו"ע ניתן לתקן ואין בזה משום חק תוכות או שלא כסדרן.
אותיות שנוגעות בכל רוחבן – נחלקו בהם הפוסקים למעשה יש לשאול תינוק – ואם נשתנה צורת האות פסול – ואם האות צורתה עליה יש לתקנה – ואין בזה משום שלא כסדרן. ואין להשתמש בה בלא תיקון.
במקרה הזה ישאל תינוק.