שאלה
עובד בבנין מצא באתר כבלים של חשמל לא תקינים ומסוכנים, ששייכים לעובדים. מנהל העבודה אומר לו לזרוק אותם בגלל שהם מסוכנים, והוא חושש לזרוק בגלל גזל של מי שזה שייך לו?
תשובה
כבלים לא תקינים שהשימוש בהם יכול לסכן אדם מצווה לזורקם לאשפה, על מנת להציל את המשתמש בהם שהרי אם לא אכפת לו מליקים אותו מלקות מרדות.
אמנם אם זה דבר ששייך לתקן כיון שאתר בניה באחריות המנהל עבודה והוא המחליט על דעתו הובא ויכול לזרוקו אנם טוב שיעדכן אותם קודם.
מקורות
איתא בגמ' שבת דף קכט ע"א ""אמר רב חייא בר אבין אמר שמואל: הקיז דם ונצטנן – עושין לו מדורה אפילו בתקופת תמוז. שמואל צלחו ליה תכתקא דשאגא, רב יהודה צלחו ליה פתורא דיונה, לרבה צלחו ליה שרשיפא. ואמר ליה אביי לרבה: והא קעבר מר משום בל תשחית! – אמר ליה בל תשחית דגופאי – עדיף לי"
ופרש"י "צלחו ליה תכתקא דשאגא – לא מצאו עצים מוכנים להיסק ביום הקזה, וצוה ובקעו כסא של תדהר, שהוא מעולה בדמים. וכו' רבא צלחו ליה שרשיפא – ספסל".
כתב הרמב"ם הלכות מלכים פרק ו ה"י "ולא האילנות בלבד, אלא כל המשבר כלים, וקורע בגדים, והורס בנין, וסותם מעין, ומאבד מאכלות דרך השחתה, עובר בלא תשחית, ואינו לוקה אלא מכת מרדות מדבריהם", כלומר שהשחתת שאר כלים הינו מדרבנן, ודייק בהגהות מיימוניות שאם זה לא דרך השחתה כגון שיש לו עניין כגון לחנך יהיה מותר.
ובגמ' שבת דף קה עמוד ב איתא "והתניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר משום חילפא בר אגרא, שאמר משום רבי יוחנן בן נורי: המקרע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו, והמפזר מעותיו בחמתו – יהא בעיניך כעובד עבודה זרה; שכך אומנתו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך. עד שאומר לו עבוד עבודה זרה והולך ועובד. אמר רבי אבין: מאי קראה – לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר, איזהו אל זר שיש בגופו של אדם – הוי אומר זה יצר הרע. – לא צריכא, דקא עביד למירמא אימתא אאינשי ביתיה. כי הא דרב יהודה שליף מצבייתא, רב אחא בר יעקב תבר מאני תבירי, רב ששת רמי לה לאמתיה מוניני ארישא, רבי אבא תבר נכתמא".
וכתב החינוך מצווה תקכ"ט "שנמנענו מלכרות האילנות כשנצור על עיר כדי להצר לאנשי העיר ולהכאיב לבותם, ועל זה נאמר [דברים כ', י"ט], לא תשחית את עצה וגו' ואותו לא תכרות. וכמו כן נכנס תחת זה הלאו שלא לעשות שום הפסד, כגון לשרוף או לקרוע בגד או לשבר כלי לבטלה, וכו' ואמנם הביאו בגמרא [שם] מעשים בקצת החכמים שמראים עצמן כעוסים כדי ליסר בני ביתם ולזרזן ומשליכין מידם שום מאכל או שום דבר, ומכל מקום השגחתם היתה בהם לעולם שלא ישליכו דבר שיהא נשחת בזה".
אמנם דעת תוס' קידושין דף לב עמוד א בד"ה רב יהודה "התם מיירי באותו ענין שיש לאב קורת רוח בכך כגון שזורקו לים למירמא אימתא אאינשי ביתיה דאי לאו הכי אם בחנם משליך רשע הוא דעובר בבל תשחית ואפילו היכא דשוגג הוא ומשליכו בחמתו מ"מ נהנה בהשלכת ארנקי ומש"ה אין להכלימו".. כלומר דנחלקו אם בכלי שנשחת מותר מדין חינוך להשחיתו או לא.
ב
כתב השו"ע חו"מ סי' תכ"ז סעי' ח' "וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה, שנאמר: השמר לך ושמור נפשך (דברים ד, ט). ואם לא הסיר והניח המכשולות המביאים לידי סכנה ביטל מצות עשה ועבר בלא תשים דמים (דברים ד, ט)", ובסעי' י' כתב "כל העובר על דברים אלו וכיוצא בהם, ואמר: הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך, או: איני מקפיד בכך, מכין אותו מכת מרדות, והנזהר מהם עליו תבא ברכת טוב".
וכתב הערוך השולחן בסעי' ח' "הרבה דברים אסרו חז"ל מפני שיש בהן חשש סכנה וכל העובר עליהם ואומר הריני מסכן עצמי ומה לאחרים עלי או איני מקפיד בכך כתב הרמב"ם ז"ל דמכין אותו מכת מרדות ואין כוונתו דזהו רק איסור דרבנן דודאי יש בזה איסור דאורייתא אלא שאין לוקין עליו כהרבה לאוין שאין בהם מלקות [ב"י בטור יו"ד סי' קט"ז]".
ג
מבחינת חוק מנהלי העבודה אחראים לתקינות המכשירים החשמליים הנמצאים במחלקותיהם ועליהם לבדוק את תקינות הכלי חשמל והכבלים לפני תחילת העבודה, וא"כ אם ישנם כבלים לא חוקיים מתפקידם ואחריותם לדאוג לכך ולכן זה בסמכותו, ואין בזה איסור השחתה כיון שזה מסוכן, ואע"פ ששייך לחבירו יכול לזורקם היות והם מסכנים עצמם וחברם לעבודה, ולכן מצווה לזורקם.
העולה
כבלים לא תקינים שהשימוש בהם יכול לסכן אדם מצווה לזורקם לאשפה, על מנת להציל את המשתמש בהם שהרי אם לא אכפת לו מליקים אותו מלקות מרדות.
אמנם אם זה דבר ששייך לתקן כיון שאתר בניה באחריות המנהל עבודה והוא המחליט על דעתו הובא ויכול לזרוקו אנם טוב שיעדכן אותם קודם.