שאלה
מה דין האות נו"ן שנראית כמו האות כ"ף?
תשובה
איך שנראה הכא הוא עב, ולכן יש לפסול.
מקורות
והירך יהיה נמוך כדי להסמיך אות אצל ראשו כי כתב החסיד (בכתרי אותיות) כשיכתוב ארצנו יכתוב הוי"ו תוך הנו"ן שמע מינה שצריך להסמיך הראשים ואם כן כשיכתוב ארצך טוב לעקם צואר הצד"י מעט לצד ימין כדי שיקרב קצת הכ"ף הפשוט לראש הצד"י אבל בלי צורך לא יעקם שום אות כי כן קבלנו שיהיו כולם בעמידה פשוטים ולא מוטים לא לימין ולא לשמאל".
כתב הקול יעקב סי' ל"ו על אות ג' "ומה שכתב ברוך שאמר: והירך יהיה משוך עב וקצת בשיפוע וקצת נמוך, ביאור הענין הוא, כי היו נוהגים לכתוב את הנו"ן כפופה מושבה התחתון משוך לצד שמאל יותר מן ראשה, כדי השיעור שאם תפשוט תהא נו"ן פשוטה, וכן היו כותבין את הצדי"ק הכפופה כדלקמן, ואם היו כותבין את הנו"ן או את הצדי"ק הכפופה שוה לשאר אות בארכו ולא יותר, אז אם היו סומכין אות אחר אליהן בעל כרחך יהיו צריכין להרחיק למעלה, כגון [כלומר הנו"ן מתארכת וכתוצאה מזה האות שאחריה מתרחקת], וזה אינו נכון. ולכן התקנה היא שיעשה אותם יותר ארוכות, כי אז יכול להסמיך את האות השני גם למעלה, כגון [שהמושב לש הנון יורד טיפה יותר למטה משאר האותיות]. והנה גם את הגימ"ל היו נוהגים לכתוב כן שהירך השמאלי נמשך לצד שמאל יותר מן ראשו, כי תמונתה שתהא נראית כעין נו"ן כפופה כמו שכתב בבית יוסף [בשם ברוך שאמר באלפא ביתא השני אות ג], ולכן גם אותה צריכין לעשותה יותר ארוכה משאר האותיות. ואמנם ספרי דידן לא נהיגי הכי, אלא כדעת ספר האשכול [אלפא ביתא לרבי יום טוב ליפמן, עמוד רעד בצורת הנו"ן כפופה] וכדעת הר"י אסכנדרני [הובא בבית יוסף עמוד קעד ד"ה וז"ל הר"י אכסנדרני ידביק]. קסת הסופר (שם בלשכת הסופר אות ז'). והיינו שימשוך גופה קצת לצד ימין, ואז לא יצטרך למשוך אותו גם לצד שמאל, וגם כן לא יצטרך להאריכה יותר משאר אותיות".
ובמשנ"ב משנת סופרים כתב על אות ג' "ורגל ימין דק ויורד מעט למטה יותר מירך שמאל ולא יעשה ירך זה השמאל בשפוע הרבה אלא מעט וגם לא יהיה עקום אלא ימשוך בשוה ויגביהנו קצת כנגד הדלי"ת והירך שמאל יהיה משוך קצת עב אל הזיי"ן שבצדה ולא בדקות כי תמונתה שתהיה נראית כמין נו"ן כפופה והירך יהיה נמוך כדי להסמיך אצל ראשו וג' תגין על ראשה אם נדבק הירך בהרגל יגרור הירך ודי בכך כמו שמבואר בסימן ל"ב סי"ח לענין גרירת החרטום".
כתב בשו"ת אור לציון ח"ב פמ"ד אות מ' "אות גימ"ל שעשויה כאות נו"ן אלא שהירך נמשך יותר כלפי מטה, יש להכשירה בדיעבד". וכתב בהערות "נראה שיש להכשיר בדיעבד כשנכתבה האות כן, כיון שאריכות הירך שארוכה יותר מרגל הגימל מראה שהיא צורת אות גימ"ל, וכן ראינו שהרבה סופרים כתבו כן. וראה גם במאסף לכל המחנות על אות ג' באות י' שם, שהביא בשם הדעת קדושים שכתב שראה בכתיבה ספרדית שכן הוא הג', וע"ש שכתב לפסול בזה, ומ"מ למעשה יש להכשיר, וכמו שנתבאר". וכתב המקדש מעט סי' ל"ב ס"ק י"ג שבכגון זה בכתיבה אשכנזית לא יהיה כשר בלא תיקון ואינו מוכרח. וכמבואר במקור חיים בביאור דברי הט"ז.
ב
וכתב בספר קול הרמ"ז אות נ' "ופשיטא שלא יהיה לה עוקץ למטה בימין שלא תדמה גימי"ל".
וכ"כ בספרו הרמ"ז בסוף קרית ספר למאיירי ח"ב "מה שנהגו אחינו האשכנזים וכו' נו"ן כפופה מלבד שאין רגלה בעיגול אלא מרובע עוד יש ברובא דרובא עוקץ נראה והיא ג' גמורה".וכ"כ בשו"ת פני יהושע אהב"ע סי' י"ח וכתב שם שגירוד לא יעזור כיון דהוי שינוי צורת האות וחשיב כחק תוכות. וכן כתב בתשובת דעת קדושים הובא במקדש מעט אות ג' ס"ק י"ג שאם יש לה עוקץ פסול כי כן ג' אצל הספרדים. אך אם הוא דק בבני יונה כתב להקל ונראה שהדבר תלוי למראה עיניים ולכן נראה שאם יש להבליטה קטנה ישאלו תינוק.
העולה
איך שנראה הכא הוא עב ולכן יש לפסול.