שאלה:
מהו שיעור היין שעל המקדש לשתות?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
מעיקר הדין צריך המקדש לשתות רוב רביעית ללא הפסק, אך אם אינו יכול לשתות כמות כזו, ישתה מעט ויעביר למישהו אחר שישתה. בדיעבד אם כל המסובים שתו יחד רוב רביעית יצאו ידי חובה[1].
מקורות:
[1] בגמ' פסחים (ק"ז ע"א) נאמר: "מקדשין מטעימת יין כל שהוא. ר' יוסי ב"ר יהודה אומר: מלוא לוגמא. אמר רב הונא אמר רב וכן תני רב גידל דמן נרש: המקדש וטעם מלוא לוגמא – יצא, ואם לאו – לא יצא". וכן פסק הרמב"ם (הל' שבת פרק כ"ט הל' ז'). הרשב"ם על המקום (ד"ה "וטעם") כותב: "והכי הלכתא, והוא שלא טעם אחד מכל המסובים, אבל טעם אחד מהם – יצאו כולן ידי חובתן, ואע"פ שלא טעמו".
כלומר הרשב"ם מיקל שהמקדש יכול לטעום מעט, והשומע יכול לעזור לו ולשתות מלוא לוגמיו. יש מהראשונים (הריטב"א עירובין ע"ט ע"ב ד"ה "הא דאמרינן המקדש" בשם התוספות) שמוסיפים עוד קולא: שאם גם אחד מהשומעים אינו יכול לשתות – יכולים כל אחד ואחד מהמסובים לשתות קצת וע"י שתיית כולם יצטרף לשיעור. וביארו המפרשים שמועיל צירוף למלוא לוגמיו על ידי כל השומעים, אף שבין שתיית האחד לשני ישנו מרווח זמן הגדול מכדי שיעור שתיית רביעית. והטעם שיוצאים ידי חובה כתבו המפרשים, משום שזה דרך שתייה להעביר מאחד לאחד, ולכן אף שעובר יותר מארבע דקות – יוצא ידי חובה.
והשו"ע (סי' רע"א סעי' י"ג-י"ד) פסק: "צריך לשתות מכוס של קידוש כמלא לוגמיו, דהיינו כל שיסלקנו לצד אחד בפיו ויראה מלא לוגמיו, והוא רובו של רביעית. אם לא טעם המקדש, וטעם אחד מהמסובין כמלא לוגמיו (פי' מלא פיו) – יצא, ואין שתיית שנים מצטרפת למלא לוגמיו, ומ"מ מצוה מן המובחר שיטעמו כולם. וי"א דכיון שבין כולם טעמו כמלא לוגמיו – יצאו, דשתיית כולם מצטרפת לכשיעור. והגאונים סוברים שאם לא טעם המקדש – לא יצא, וראוי לחוש לדבריהם, ודוקא בקידוש, אבל בשאר דברים הטעונים כוס – מודים הגאונים דסגי בטעימת אחר".
א"כ בקידוש, והוא הדין להבדלה ובכל מצוה שמחוייבים לשתות יין, יש לשתות לכה"פ רוב רביעית (ראה שו"ע סי' רצ"ו סעי' ג'). וטוב לדעת שהגם שאינו צריך לשתות רביעית בקידוש כנ"ל, כבר כתב הבן איש חי (ש"ש פרשת בראשית סעיף כ"ג): "לכתחילה צריך שיטעום המקדש מלא לוגמיו, ומצוה מן המובחר לשתות רביעית".