שאלה:
אישה שאחרה בהדלקת נרות זמן מועט (כ-10 דקות) לאחר זמן הדלקת נרות, האם היא יכולה להדליקם או שבעלה ידליק במקומה?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
אשה שנתאחרה בהדלקת נרות 10 דקות (מזמן הדלקת נרות) עדיין יכולה להדליק נרות שבת עד סמוך לשקיעה ולברך, ואין צורך שבעלה ידליק נרות. אך אם בעלה קיבל שבת כבר, או שהיא קבלה עליה שבת בפה קודם – אינה יכולה להדליק[1], אבל יכולה לומר לאחרים שידליקו נרות[2].
מקורות:
[1] עיין 'מקור חיים' לחוות יאיר (סי' רס"ג סעי' י"ז), פמ"ג (סי' רס"ג משבצות זהב ס"ק א'), ערוך השולחן (סי' רס"ג סעי' כ"ב), קצות השלחן (על הקיצור שו"ע סי' ע"ו ס"ק ו'). וראה עוד בסידור קול אליהו (עמ' של"ז, זמן ההדלקה סעי' א'-ב').
[2] כתב הרמ"א (סי' רס"א סעי' א'): "וכן מי שקבל עליו שבת שעה או ב' קודם חשיכה יכול לומר לאינו יהודי להדליק הנר ושאר דברים שצריך". וראה בשו"ע (סי' שמ"ב סעי' א'). כתב המשנ"ב שם (ס"ק י"ז): "דוקא שעה או ב', אבל חצי שעה סמוך לחשיכה דאז אפשר דבכל מקומות ישראל קבלו עליהן השבת, חמירא טפי, ואסור אפילו לומר לא"י שיעשה מלאכה, מיהו לצורך מצוה – שרי. ואפילו לפי מה שפוסק המחבר לקמן בס"ד דאחר קבלת שבת אסור לעבור אפילו על שבות במקום מצוה, מ"מ לענין אמירה לא"י לא מחמרינן טפי מבין השמשות".
ועוד כתב שם (ס"ק י"ח): "ודע דבעניננו איירינן שהצבור שבעירו קבלו עליהן השבת וחל קדושת שבת בע"כ אפילו אם אחד לא ירצה לקבל, וע"כ כתב לומר לא"י וכו' ומטעם הנ"ל, אבל ביחיד שקבל עליו השבת – מותר אפילו לומר לישראל חברו שיעשה לו מלאכה, וכדלקמן בסימן רס"ג סי"ז, ע"ש הטעם במ"ב".
וראה מאמר מרדכי שבת (ח"א פי"ב סעי' ח'): "לכתחילה: יש להקפיד על זמני הדלקת הנרות המתפרסמים בלוחות ולא לשנות. ובדיעבד: אשה שלא הספיקה להדליק נרות בזמן – יכולה להדליק גם אחרי הזמנים המתפרסמים, אך צריכה להדליק לפחות עשר דקות לפני השקיעה. אשה שאינה יכולה להדליק בשום אופן, אפילו עשר דקות לפני השקיעה – יכולה להדליק גם אחרי כן (עד השקיעה), ומכל מקום לא תדליק אחרי הזמן שרגילים לקבל שבת בבית-הכנסת שבו בעלה רגיל להתפלל".