שאלה
מתי שחלק התפללו ביחיד האם יכולים אחר כך להצטרף למניין?
תשובה
ששה שלא התפללו עדיין יכולים לעשות חזרה אם יצטרפו עימהם ארבע שלא התפללו.
אמנם אם הגיע אחד שלא התפלל הוא מתפלל שמונה עשרה ג' ברכות בקול ואומר קדושה ואח"כ בלחש. ודין זה בכל התפילות גם במנחה.
אך אם התפללו כבר ביחידות ואח"כ באו עוד ארבע שהתפללו לא עושים חזרה.
מקורות
כתב השו"ע סי' ס"ט סעי' א' "אם יש בני אדם שהתפללו כל אחד בפני עצמו ביחיד, ולא שמעו לא קדיש ולא קדושה, עומד אחד מהם ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה יוצר אור ולא יותר, וזה נקרא פורס על שמע לשון חתיכה פרוסה, שאין אומרים אלא קצת ממנה. לאחר שסיימו ברכת יוצר אור אומר אבות וגבורות וקדושה ואתה קדוש, וזה נקרא עובר לפני התיבה. ואין עושין דברים אלו בפחות מי' משום דהוי דברים שבקדושה. וצריך לחזור אחר ו' שלא שמעו, דהיינו רוב העשרה. ואם אינם נמצאים, אפי' בשביל אחד שלא שמע אומרים. ואפי' מי ששמע יכול לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה בשביל אותו שלא שמע, ומ"מ אם אותו שלא שמע בקי לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה מוטב שיפרוס ויעבור לפני התיבה הוא, משיפרוס ויעבור לפני התיבה אחר, שכבר שמע".
ב
כתב הבא"ח ש"ר פרשת תרומה סעיף טז "בני אדם שלא היה אצלם מנין שלם והוכרחו לעמוד להתפלל במקום אחד ביחידות, ובעודם מתפללים נוספו עליהם בני אדם שגם הם עמדו להתפלל, וכאשר גמרו נמצא אצלם מנין שלם, הנה לדעת הרדב"ז ז"ל אין יכולים להתפלל חזרה, כיון דהתפללו כל אחד לעצמו ביחיד פרח מנייהו קדיש וקדושה וחזרה של אותה תפלה, ואף על גב דאח"כ נמצאו מחוברים ועומדים במקום מנין שלם, לא מצו להתפלל חזרה וקדושה וקדיש תתקבל, וזה הוא הפך דברי מר"ן ז"ל בסי' ס"ט סעי' א' וכמ"ש דגול מרבבה. ובסה"ק רב פעלים העליתי אף על גב דאנן אתכא דמרן סמכינן, עכ"ז כל כהא דיש ספק ברכות חוששין לסברת הרדב"ז ודעמיה. מיהו אף על גב דקדיש תתקבל לא יאמרו, עכ"ז יכולין לומר קדיש יהא שלמא אחר המזמורים, וגם קדיש על ישראל וברכו שאומרים אחר פטום הקטורת".
וכ"כ המשנ"ב ס"ק א' "כל אחד – והרדב"ז בסימן רמ"א ח"ד פליג ע"ז וז"ל אם התפללו בעשרה כ"א ביחידי פרח מינייהו קדיש וקדושה כדאמרינן גבי ברכת המזון [לקמן בסימן קצ"ד סעיף א'] וכיון דפרח מינייהו אף על גב שאח"כ נתחברו עשרה אינם יכולים לחזור ולהתפלל בקדיש וקדושה ואם חזרו והתפללו הוי ברכה לבטלה עי"ש והובא דבריו בקיצור במ"א ובספר מגן גיבורים ובח"א הביאו דבריו להלכה. ובתשובת הרמ"ע סימן פ"ד ובדרך החיים בדיני ברכו אות ג' משמע דפוסק כהשו"ע אכן בתשובת ח"ס חא"ח סימן י"ז כתב דכן עמא דבר כהרדב"ז. אכן גם להרדב"ז אם יש אחד מהם שלא התפלל עדיין יכול לפרוס על שמע וגם לירד לפני התיבה אך לא יתפלל מתחלה התפלה בלחש רק יתפלל תיכף התפלה בקול רם דבכה"ג לא שייך פרח חובת תפלה מינייהו דהרי בשביל עצמו אומר וכ"כ המגן גבורים בסימן קכ"ד וה"ה דאחד מאותם שכבר יצאו יכול לפרוס על שמע ולירד לפני התיבה בשבילו וכדלקמיה בשו"ע דכיון דיש עכ"פ אחד שלא יצא עדיין ידי תפלה כל ישראל ערבים זה בזה [הרדב"ז שם]".
אמנם כתב הכה"ח בס"ק ז' "וצריך לחזור אחר ששה שלא שמעו וכו' ואם אינם נמצאים אפילו בשביל אחד וכו'. כתב הרדב"ז חלק א' סימן רמ"א בין למר ובין למר דוקא כשלא התפללו הששה לר"ת ז"ל והאחד לרש"י אבל אם כולם התפללו ביחיד ולא שמעו קדיש וקדושה אינם חוזרים ומתפללים לצאת ידי קדיש וקדושה עכ"ד, והביאו כנסת הגדולה בהגהות הטור ומגן אברהם ס"ק ד'. והוא תימה שהרי בהדיא כתבו התוספות בפרק הקורא עומד דף כ"ג ע"ב בשם ר"ת ששה שלא שמעו ובשם רש"י אחד שלא שמע, וכן כתב הטור ובית יוסף ופסקו מרן ז"ל בשלחן ערוך, ואם כן משמע דאפילו התפללו כל הששה ביחיד לר"ת ואחד לרש"י כיון שלא שמעו יכולין לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה בשבילם. אחר כך ראיתי במחזיק ברכה אות א' שהביא דברי הרדב"ז הנז' וכתב עליו וז"ל והרב מור וקציעה כתב דלא נתחוורו לו דבריו דמה שכתב הרמב"ם היינו שלא התפללו בצבור דלא שמעו קדיש וקדושה ומדוע נחלוק השוין יעו"ש, וקצת קשה דדחה דברי הרדב"ז והוי ליה להקשות עליו דמוכח מדבריו דהוא כתב כן אליבא דרש"י ור"ת והרי הר"ן כתב בשם רש"י והביאו מרן בבית יוסף היפך דבריו, וכן ראיתי בשבלי הלקט כ"י שבלת כ"ו שכתב וז"ל מצאתי בשם רבינו שלמה ז"ל אין ש"ץ יורד לפני התיבה לומר ברכת יוצר אור עם הקדושה עד יוצר המאורות ולדלג עד שמונה עשרה הואיל שהתפלל כל אחד בפני עצמו אם הם פחות מעשרה אבל כשהן עשרה אף על פי שהתפללו כיחידים כל אחד ואחד בפני עצמו יכול אחד מהם לעמוד ואומר ברכת יוצר אור עד יוצר המאורות ומניח קריאת שמע ואמת ויציב ואומר שמונה עשרה ברכות כי אין לומר עוד קריאת שמע ואמת ויציב הואיל וכל אחד יצא לעצמו עכ"ל, וכן כתב הרב המאירי בפסקי מגילה דף י"ט ע"א בשם יש מי שפירש עכ"ל. נמצא דכל הפוסקים הנזכרים הם היפך דברי הרדב"ז, והיה ראוי לפסוק כדברי מרן ז"ל דכתב דאפילו בשביל ששה או אחד שהתפללו ביחיד ולא שמעו קדיש וקדושה פורסים על שמע ויורדים לפני התיבה, אלא שכבר כתבנו לעיל אות א' דלא נהגו לפרוס על שמע ולירד לפני התיבה בשביל יחיד אלא דוקא הוא עצמו אומר ישתבח בקול רם ואומר קדיש וברכו ואחר כך אומר בינו לבין עצמו קריאת שמע וברכותיה ואומר שלש ראשונות בקול רם כדי לומר קדושה ואחר כך מסיים התפילה בלחש. ברם נפקא לן לדידן דאם יש ששה שהתפללו ביחיד כל אחד בפני עצמו דיכולין לומר חזרה אחר כך בצירוף ארבעה מן השוק שכבר שמעו ודלא כהרדב"ז ז"ל, ואין לומר בזה ספק ברכות להקל כיון דלדברי האר"י ז"ל בשער הכוונות דרוש א' דחזרת העמידה החזרה צריכה כמו תפלת הלחש ומקומה יותר גבוה מתפלת הלחש כיעו"ש ואם כן כל אדם מחויב לעשות תיקון זה, וכיון דאפשר לתקן כדעת מרן ז"ל ודעמיה יתקן דאפשר דגם להאר"י ז"ל כך צריך להיות וכנגד האר"י ז"ל לא אמרינן ספק ברכות להקל כמו שכתבנו בכמה מקומות, ועוד בלאו הכי דסברא זו של הרדב"ז דחו אותה הפוסקים כנזכר לעיל וכנגד סברא דחויה לא אמרינן ספק ברכות להקל".
כתב מרן הרב במאמר מרדכי לימות החול פי"א סעי' ח' " אם היו פחות מעשרה והתחילו את תפילת י"ח ביחידות, ותוך כדי הצטרפו עוד אנשים והשלימו לעשרה – לא יאמרו חזרת הש"ץ, ולא יאמרו קדיש "תתקבל", אבל יכולים לומר קדיש "יהא שלמא" אחר שיר של יום וקדיש "על ישראל" שלאחר פיטום הקטורת ו"ברכו"
כתב הבה"ל ד"ה "אומר אבות וכו' – ועיין עוד במ"ב במה שכתבנו בשם המ"א ובדיעבד אם לא היה רוב מנין והתפללו הי"ח בלחש אם יכול אח"כ הש"ץ לעבור לפני התיבה צ"ע דלפי דעת השו"ע דפוסק בריש הסעיף דאפילו אם התפללו מתחלה כ"א ביחידי יכול אח"כ אחד לעבור לפני התיבה פשוט דכ"ש בזה כי מיבעי לי לפי דעת הרדב"ז דנהגינן כוותיה כמו שכתבתי במ"ב סק"א אם פליג ג"כ בזה דזה יחשב רק תפלת יחיד או דילמא דבזה עדיף כיון דבעת התפלה היה מנין בבהכ"נ וגם מכיון שנתקבצו לעשרה היה עליהם חיוב קדושה קודם שהתחילו להתפלל וכמו שכתבתי במ"ב ס"ק א' בסופו עיין שם דעל הכל היה החיוב ותדע דלהרדב"ז דס"ל דפרח מינייהו חיובא דקדושה לאחר שהתפללו הא דאנו עושין תמיד חזרת הש"ץ אף דאנו בקיאין ולפי דברי התוס' במגילה [דף כ"ג ע"ב] הטעם הוא משום קדושה ע"כ היינו משום דבעת שנתקבצו העשרה ביחד היה עליהם חיוב קדושה וא"כ ה"נ בענינינו ומצאתי בשו"ע של הגר"ז דמיקל בזה בדיעבד ומ"מ יש לדחות דאפשר דהוא אזיל רק לפי דעת השו"ע כי לא הזכיר דעת הרדב"ז אבל למנהגינו דנהגינן כהרדב"ז כמו שכתב החתם סופר צ"ע".
ג
וכתב בס"ק ח' "וה"ה בתפילת המנחה ככל האמור בתפלת השחר, הרב מור וקציעה, ובספר הכלבו סימן י"א כתוב בשם הרב רבי נתן דפורסין על שמע דערבית גם כן יעו"ש. מחזיק ברכה אות ב'. ועיין מה שכתבנו לעיל אות ד'".
העולה
ששה שלא התפללו עדיין יכולים לעשות חזרה אם יצטרפו עימהם ארבע שלא התפללו.
אמנם אם הגיע אחד שלא התפלל הוא מתפלל שמונה עשרה ג' ברכות בקול ואומר קדושה ואח"כ בלחש. ודין זה בכל התפילות גם במנחה.
אך אם התפללו כבר ביחידות ואח"כ באו עוד ארבע שהתפללו לא עושים חזרה.