שאלה
האם אומרים תחנון בשחרית בבית כנסת שיערכו חופה בצהריים והחתן לא נמצא עכשיו בבית הכנסת?
תשובה
לכל השיטות אומרים תחנון אע"פ שתערך חופה, בבית הכנסת כיון שהחתן לא שם.
ואם החתן נמצא שם, כאשר התפילה סמוכה לחופה לספרדים וכן חלק מאשכנזים לא אומרים תחנון, ויש מאשכנזים שנוהגים לאומרו.
מקורות
כתב השו"ע בסי' קל"א סעי' ד' "נהגו שלא ליפול על פניהם לא בבית האבל, ולא בבית החתן, ולא בבהכ"נ ביום מילה, ולא כשיש שם חתן. הגה: ודוקא שהמילה או החתן באותו ב"ה, אבל אם אין המילה בבהכ"נ, אף על פי שהיא בבהכ"נ האחרת, אומרים תחנון (פסקי מהרי"א סי' פ"א); וביום המילה שאין אומרים תחנון, דוקא שחרית שמלין אז התינוק, אבל מנחה אף על פי שמתפללין אצל התינוק הנימול, אומרים תחנון; מה שאין כן בחתן, שאין אומרים תחנון כל היום, כשמתפללין אצל החתן (הגהות מיימוני פ"ה מה"ת) ולא מקרי חתן אלא ביום שנכנס לחופה".
וכתב המשנ"ב בס"ק כ"א "היינו משעה שנכנס לחופה אבל מקודם אומרים ויש מקילין אף בשחרית [שלחן שלמה וכן משמע קצת מהגר"א]". ובס"ק כ"ו "ולכן טוב ליזהר שלא יכנס החתן לביהכ"נ כל ז' ימי המשתה שנמנעין לומר תחנון בעבורו". וראה בכה"ח ס"ק פ"ז.
כתב הכה"ח בסי' קל"א ס"ק ע' "וכתב עוד שם הכנסת הגדולה ראיתי נוהגים פה תירי"א שאפילו שהחתן אינו נכנס לחופה עד לערב אין נופלין על פניהם בשחר והיה קשה עלי מנהג זה ורציתי לבטלו עד שמצאתיו מפורש בכתבי מהר"ר ישראל סימן פ' עכ"ד, ומיהו הפרי חדש אות ד' כתב דלא מסתברא כמה"ר ישראל ז"ל אלא שכל שלא נכנס לחופה נופלין על פניהם עכ"ל, וכן נראה דעת הרדב"ז חלק ב' סימן קע"ט יעו"ש. אמנם הברכי יוסף אות ה' כתב דמנהגינו בארץ הצב"י כשהנשואין סמוכין לתפלת השחר או לתפלת המנחה בתפלה שהנשואין אחריה אין נופלין על פניהם והוא מילתא מציעתא ומנהג נכון עכ"ל, וכתב עוד שם ואפשר שגם הרדב"ז והפרי חדש יודו בזה יעו"ש, שלמי צבור דף קנ"ב ע"א, זכור לאברהם חלק א' אות ו', חסד לאלפים אות י"ד, יפה ללב אות י"ב".
העולה
לכל השיטות אומרים תחנון אע"פ שתערך חופה בבית הכנסת כיון שהחתן לא שם.
ואם החתן היה שם כאשר התפילה סמוכה לחופה לספרדים וכן חלק מאשכנזים לא אומרים תחנון ויש מאשכנזים שנוהגים לאומרו.