שאלה
בבית כנסת שלא היה לוי וכהן קרא במקומו. בהמשך לעליית שלישי ישראל, קראו בשמו ובשם אביו של יהודי שהתברר שהוא כהן. האם יעלה או שיאמרו שכיוון ששלישי אינו כהן אז לא יעלה?
תשובה
בשני וחמישי – שטעו והעלו כהן מיד לאחר כהן (או אפילו אחר לוי בלי הפסק ישראל) או בשני וחמישי שלא יעלה ויעלה במקומו ישראל, ואפילו עלה יעלו אחר במקומו.
ביום טוב שבת וכדו' – ימתין עד שיעלה ישראל ואז יעלה הוא, ולאשכנזים ימתין בבימה עד עליית מפטיר ואז יעלה.
מקורות
כתב הטור סי' קל"ה "ואם אין שם לוי כהן קורא במקום לוי ודוקא כהן הראשון עומד במקום לוי ומברך פעם אחר וקורא אבל כהן אחר לא יעלה שלא יאמרו הראשון פגום הוא וכן לא יעלו ב' לוים זה אחר זה שלא יאמרו אחד מהן פגום הוא ויש מקומות שנוהגין לקרות הרבה כהנים בהפסק ישראל ביניהם ואין חוששין שיאמרו הראשון פגום הוא כיון שקראו ישראל אחריו וכ"כ רב עמרם ובתר דקרי כהן לוי וישראל קרי מאן דבעי אי בעי כהן למיתני ומיקרי שפיר דמי".
וביאר הב"י "כתב ה"ר דוד אבודרהם (עמ' קל) בשם רב עמרם ורבינו סעדיה (סדור רס"ג עמ' שסב) ונראה שטעמם משום דכיון שלא חששו בגמרא אלא לפגמו של ראשון והשתא דקרו בתריה לוי וישראל ואם אין שם לוי קרא הוא פעמים ואחריו קרא ישראל ליכא למיחש תו לפגמו של ראשון ותמהני דבכהאי גוונא איכא למיחש לפגמו של אחרון שיאמרו חלל הוא ולפיכך קראוהו אחר ישראל ועוד דלפגמו של ראשון נמי איכא למיחש שיאמרו אחר שקרא הישראל נודע שכהן ראשון חלל היה ולכן חזרו לקרות כהן אחר ומיהא בהא איכא למימר דאם איתא דפגום הוה בעודו קורא היו מרננים אחריו ומיד היו מודיעים אותו לחזן וכיון שלא הודיעוהו אז וכבר קראו שנים אחריו ליכא למיחש דילמא פגום הוא אבל לפגמו של אחרון הוה ליה למיחש ויש לומר דכיון דקרו בתריה לוי וישראל ליכא למיחש שיאמרו שהוא חלל דאם כן יצטרכו לומר שגם הלוי שקרא אחריו הוא פסול וכולי האי לא חיישינן. וכתב הכל בו (שם) בשם הרב בעל האשכול (ח"ב עמ' 69) דאי איכא שני כהנים חתנים אין ראוי שיקראו אותם זה אחר זה מפני פגמו של ראשון אלא עושין שתי שורות וקורא כהן ולוי וישראל ואח"כ כהן ולוי וישראל ואם ירצו לעשות כל השורה מהשבעה יעשו וכל מאן דקשיש או חשיב טפי ראוי לאקדומיה וכבר כתבתי בסמוך (ד"ה כתב הרשב"א) תשובת הרשב"א בזה וכתבה האגור (סי' קפו) וכן כתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב בשם ארחות חיים (סי' כח) ובשם תשובת רשב"א וששמע שכך נוהגים במקומות מארגון וזה עולה כפי מה שכתב רבינו שנוהגים בקצת מקומות לקרות הרבה כהנים בהפסק ישראל ביניהם ומכל מקום תמהני היאך כתב שהשיב כן הרשב"א שהרי גבי לוי אחר לוי כתב בשמו שאע"פ שישראל מפסיק ביניהם ואפילו אמר אף על פי שהוא לוי כתב בשמו שאע"פ שישראל מפסיק ביניהם ואפילו אמר אף על פי שהוא לוי אינו מוציאו מידי פגם וכתבתיו בסמוך (ד"ה ורבינו ירוחם) אם לא שנאמר דהרשב"א לחוד ורשב"א לחוד: ומכל מקום האידנא נהוג עלמא לקרות כהן אחר כהן בהפסק ישראל ביניהם וכשקורא החזן לשני אומר אף על פי שהוא כהן ואפשר דטעמא משום דבזמן התלמוד שהיו ישראל מרובים במקום אחד אף על פי שהנשארים בבית הכנסת ידעו שהוא כהן חיישינן לנכנסים שהם מרובים אבל האידנא דקהלות ישראל קטנות הן בעוונות כיון שהנשארים בבית הכנסת יודעים שהוא כהן ליכא למיחש לנכנסים שהנשארים בבית הכנסת יודיעום שכבר אמר החזן אף על פי שהוא כהן ועם כל זה לא נהגו לקרות כהן אחר כהן בלא הפסק ישראל ביניהם כדי שלא יהו נראים כחולקים בהדיא על דין התלמוד דאמר כהן אחר כהן לא יקרא ועוד יש לומר שמי שהנהיג מנהג זה סבר דלא אמרינן כהן אחר כהן לא יקרא אלא בשאין הפסק ישראל ביניהם אבל כשיש הפסק ישראל ביניהם יקרא וכדברי רב עמרם ולכן נהגו לקרות כהן אחר כהן בהפסק ישראל ביניהם דוקא ומה שנהגו לומר אף על פי שהוא כהן לרווחא דמילתא הוא שאומרים כן אף על פי שאינו מעלה ולא מוריד".
כתב השו"ע סי' קל"ה סעי' י' "נהגו לקרות כהן אחר כהן, בהפסק ישראל ביניהם, ואומר החזן כשקורא לשני: אף על פי שהוא כהן; וכיוצא בזה נוהגים בלוי אחר לוי. הגה: ולכן מותר לעלות ג"כ למפטיר בכי האי גוונא, ואם קורא מפטיר סתם אין לחוש לפגמו, דהרי לא מזכיר שמו. וי"א דאין לקרות כהן או לוי למנין שבעה, אבל לאחר שנשלם המנין יכולים לקרות כהן או לוי (אגור בשם מהרי"ו ומרדכי פ' הניזקין וב"י בשם ר' ירוחם), וכן נוהגין במדינות אלו; ומיהו במקום צורך ודחק יש לסמוך אסברא ראשונה".
וכתב המשנ"ב בס"ק ל"ה "למנין שבעה – וה"ה ביום טוב לחמישי. ובדיעבד אם טעו וקראו לכהן או ללוי באמצע מנין הקרואים אם אפשר להחליף במפטיר או באחרון ימתין בתיבה ויקראו אחר במקומו והוא יעלה לאחרון או למפטיר ואם א"א כיון שעלה לא ירד ויברך וכמו שמסיים הרמ"א דבמקום צורך ודחק יש לסמוך אסברא ראשונה [אחרונים]".
קיצור שו"ע (סי' ע"ח סעי' ב'). וכתב כה"ח (סי' קל"ה ס"ק נ"ה), וז"ל: "וכן אם לא הכירו בו שהוא כהן או לוי וקראו לו לרביעי או לחמישי, ואחר כך נודע להם אחר שעלה – יש לסמוך בזה על סברא ראשונה ולקרות בהפסק ישראל לחוד, ואפילו לסברת יש אומרים שכתב מור"ם ז"ל. וכ"כ אליה רבה אות י"ג דמעשה בא לידו ביום טוב שטעו וקראו לכהן חמישי והורה דאם אפשר יחליף במפטיר, ואם אי אפשר, כיון שעלה – שוב לא ירד, דיש לסמוך אסברא הראשונה, יעו"ש, חיי אדם כלל ל"א אות כ"א, משנה ברורה אות ל"ה", עכ"ל.
וכן כתב מרן הרב במאמר מרדכי פלא סעי' לה "למנהג האשכנזים, שלא מעלים כהן ולוי לשאר עליות, יש אומרים שכהן או לוי שנקרא בטעות לתיבה לאחת משאר עליות והתברר שאינו "ישראל" – יעמוד אצל התיבה עד לעליית "מפטיר" ויעלה "מפטיר".
וכתב עוד במשנ"ב בס"ק ל"ז "במקום צורך ודחק וכו' – כגון בשמחת תורה וכה"ג יש לסמוך דמיד שקרא ג' קרואים הראשונים כהן לוי וישראל מותר לקרות אח"כ כהן או לוי וכמ"ש לעיל בדעת המחבר. ודע דאפילו אם נסמוך אסברא ראשונה מ"מ יש הרבה ראשונים ואחרונים שסוברין שאין להקל לקרות כהן ולוי בעלמא אלא א"כ יעשו סדר חדש דהיינו כהן ולוי וישראל דבזה אין לחוש לפגמא כלל שיאמרו עליו שאינו כהן שהרי קורין אחריו לוי אבל בלא סדר אין לקרוא כהן או לוי משום פגמא [ולפי סברא זו אפילו לאחרון או למפטיר אין לקרוא כהן ולוי אלא שבזה כבר נהגו העולם להקל וכן סתמו האחרונים. וכמש"כ הלבוש בטעמו של דבר וכנ"ל] וע"כ מן הנכון ליזהר בזה לקרותם דוקא על הסדר ואפילו כשקורין אותם לאחר ז' קרואים".
ובסעי' י"ב כתב השו"ע "עיר שכולה כהנים, אם יש ישראל אחד ביניהם אותו ישראל קורא ראשון, מפני דרכי שלום; וכל שאין בהם ישראל כדי סיפוקם, או שאין שם ישראל כלל, קורא כהן אחר כהן, שאין שם משום פגם, שהכל יודעים שאין שם אלא כהנים; והוא הדין לעיר שכולה לוים".
וכתב הכה"ח בס"ק ז"ן "בהפסק ישראל ביניהם וכו'. אבל בלא הפסק ישראל לא יקרא כלל, משפט צדק שם, וכתב ה"ר יעקב הלוי שם דאף על פי שיאמר החזן אף על פי שהוא כהן לא יקרא כלל בלא הפסק ישראל. כנסת הגדולה שם, מגן אברהם ס"ק ט"ו".
ובס"ק נ"ח "ובמקום שהכהן יכול לקרות אחר כהן וישראל כגון בשבתות וימים טובים אין חשש אמנם בתענית צבור שאין קוראים אלא שלשה אין הכהן יכול לקרות שלישי. משפט צדק שם, כנסת הגדולה שם, עולת תמיד שם, אמת ליעקב שם".
כלומר שאע"פ שטעו והעלו כהן מיד לאחר כהן או בשני וחמישי שלא יעלה ויעלה במקומו ישראל, ואפילו עלה יעלו אחר במקומו.
אבל בבית הכנסת שכולם כהונים יעלה.
ובשבת וכדו' יעלה לתיבה ולא יברך עד שיעלה ישראל לבנתים.
העולה
בשני וחמישי – שטעו והעלו כהן מיד לאחר כהן (או אפילו אחר לוי בלי הפסק ישראל) או בשני וחמישי שלא יעלה ויעלה במקומו ישראל, ואפילו עלה יעלו אחר במקומו.
ביום טוב שבת וכדו' – ימתין עד שיעלה ישראל ואז יעלה הוא, ולאשכנזים ימתין בבימה עד עליית מפטיר ואז יעלה.