שאלה
היכן מדליקים נרות חנוכה אם בשבת אני ישן בבית ואוכל בבית אחר? ספרדים / אשכנזים ?
תשובה
אדם שבליל שבת אוכל בבית אחר אך חוזר לישון בביתו, צריך להדליק חנוכיה בביתו שישן שם קודם שיצא, ואין חילוק בזה בין בני ספרד לבני אשכנז.
מקורות
הנה הטור (או"ח סי' תרע"ז), כתב בשם הרא"ש:
"כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל בתשובות: בן האוכל אצל אביו, או האוכל אצל חבירו ויש לו בית מיוחד לשינה, צריך להדליק. שכיון שיש לו בית מיוחד לשינה, והעולם רואין אותו נכנס ויוצא בו איכא חשדא אם אינו מדליק, שאין העולם יודעין שאוכל במקום אחר. ואפילו לדידן שאנו מדליקין בפנים, ומסתמא בני חצר יודעין שאוכל במקום אחר, אפ"ה שייך חשד, כי השכנים עוברים ושבים לפני פתח הבית ורואים שאינו מדליק ע"כ".
אמנם בשו"ת הרשב"א (ח"א סי' תקמ"ב), כתב:
"גם מי שאוכל על שלחן בעל הבית אפילו שוכב בבית בפני עצמו אינו צריך להדליק. אבל מכל מקום צריך להשתתף או שיקנה לו בעל הבית חלק בשמן ופתילות. ולא דמי לאכסנאי שמדליק בתוך ביתו דהתם כבר הדליקו עליו. אבל זה צריך הוא להדליק כאכסנאי שאין לו בית במקום אחר דצריך לאשתתופי בפריטי /בפרוטה/".
עפ"ז כתב בדרכי משה (שם ס"ק א'), לבאר וז"ל:
"ובתשובת הרשב"א (ח"א) סימן תקמ"ב כתב דבזמן הזה ידליק במקום שאוכל ולא במקום ששוכב וכבר כתבתי למעלה סימן תרע"א (אות ט) דבזמן הזה דאנו מדליקין בפנים לגמרי ליכא למיחש כלל לעוברים ושבים אם כן אפשר דגם הרא"ש מודה דמדליק במקום שאוכל ולא במקום ששוכב".
למעשה מהש"ע (שם סעי' א'), נראה דפסק כפשט הבנת הטור ברא"ש, שאדם האוכל בבית זה, וישן בבית אחר, מדליק במקום שישן בו. אך הרמ"א כתב דהמנהג כדעת הרשב"א בתשובה, שהאידנא מדליק במקום שאוכל, ולפי"ז יצטרך להשתתף עם בעה"ב בפריטי, וכן צידד הפרמ"ג (ס"ק ה'-ו'), וראה עוד בכף החיים (אות ך').
וכ"כ העטרת זקנים ס"ק ב' "שאוכל. (עיין בב"ח ובמג"א), ומסיק כיון שידוע לכל שמדליקין בבית החורף במקום שאנו אוכלין, וידוע דכל אחד יש לו בקרוב תכף אצל מקום אכילה מקום לינה, מיקרי שפיר הדלקה במקום לינה. אבל מי שאוכל במקרה פעם אחת, או אפילו אוכל בקביעות ומקום לינה הוא רחוק ממקום אכילה, אז מדליק במקום לינה, עיין עוד בשארית יוסף סימן ע"ג. ועל פי חילוק הנ"ל שכתבתי יש לקיים דברי שניהם, דהיינו דברי רמ"א בהגה"ה וגם דברי חמי זקיני מהרר"י הנ"ל, כן נראה לי" כלומר שלמד שכל מה שהולכים אחר מקום אכילה זה דווקא אם הוא באותו מקום גם יושן.
וכ"כ הכה"ח בס"ק טו"ב "והבן שיש לו בית מיוחדת והולך הוא וכל בני ביתו לסעוד אצל אביו כל שמונת ימי חנוכה הדבר ברור שכיון שסועד וישן אצל אביו כל שמונת ימי חנוכה אף שביום אוכל אכילת עראי בביתו אינו מדליק אלא בבית שאוכל וישן שם בלילה דכיון שאין שום אדם בבית למי ידליק. פרי חדש. ומשמע הא אם אין ישן אצל אביו צריך להדליק בביתו. ועיין לעיל סימן תרע"א אות ט"ו".
וכתב שם "ואם נשא הבן והוא סומך על שלחן אביו ידליק בחדר שלו שהוא ישן שם אך לא יברך, אלא יעמוד אצל אביו כשהוא מברך ויכוין לברכות של אביו ואחר כך הולך ומדליק בחדרו. בן איש חי פרשת וישב אות ט"ז. ומשמע דהיינו דוקא בדר בחצר שדר בו אביו דיוכל להדליק תיכף אחר הכוונה, אבל אם דר בחצר אחרת ואחר האכילה הולך לישן שם בחדרו שצריך להדליק שם מפני שיש לו חדר מיוחד שיש הפסק בין הכוונה להדלקה, אפשר שיכול להדליק בביתו ולברך ואחר כך הולך אצל אביו לאכול".
אמנם המשנ"ב (ס"ק יב), כתב על דברי הרמ"א דיש לחלק בזה, ז"ל:
"ודוקא לענין אכסנאי הנ"ל שאין ביתו אצלו, או לענין בן הסמוך על שולחן אביו, אבל מי שסועד אצל חבירו באקראי ויש לו שם בית באותו העיר, צריך לילך לביתו להדליק שם נר חנוכה" וכו'. וכן כתב לחלק בעטרת זקנים (שם ס"ק ב'), עיי"ש.
וראה בבאור הלכה (שם ד"ה במקום שאוכל), שהוסיף וז"ל:
"עיין מ"ב מש"כ דמי שסועד אצל חבירו באקראי ויש לו שם בית באותו העיר וכו'. ודוקא באופן זה, אבל אם הולך הוא וכל אנשי ביתו לבית אביו או חמיו בקביעות על ח' ימי חנוכה, דבר ברור הוא שכיון שסועד וישן שם כל ימי חנוכה, אף שביום אוכל אכילת עראי בביתו, שאינו מדליק אלא בבית שאוכל וישן שם בלילה. דכיון שאין שום אדם בבית למי ידליק, וכ"ש האידנא שההיכר לבני הבית, וכיון שישנים בני הבית שם ידליקו. [פר"ח עי"ש]".
עפ"ז נפקא לן: דלבני ספרד – אדם שאוכל בבית זה בקביעות, וישן בבית אחר, לעולם ידליק בבית שישן בו בקביעות. אמנם לבני אשכנז – אם אוכל בקביעות בבית מסוים, אע"פ שישן בבית אחר, צריך להדליק בבית שאוכל בו, ולכן ישתתף עם בעה"ב שאוכל אצלו בפריטי. אולם אם אוכל שם באופן אקראי וחד פעמי, גם לבני אשכנז צריך להדליק במקום שישן שם, ולא במקום שאוכל. וא"כ אדם שבליל שבת אוכל בבית מסוים, וחוזר אחר כך לישון בביתו, צריך להדליק נרות בביתו שישן בו ואחר כך יצא לבית שאוכל בו.
וכן פסק מעין זה מרן הרב זצ"ל במאמר מרדכי (למועדים ולימים פרק נ"ח סעי' ק"ב), וז"ל: "בן האוכל אצל אביו, אך גר בדירה נפרדת, אפילו היא באותו הבנין מברך לעצמו על ההדלקה".
העולה מן האמור
אדם שבליל שבת אוכל בבית אחר אך חוזר לישון בביתו, צריך להדליק חנוכיה בביתו שישן שם קודם שיצא, ואין חילוק בזה בין בני ספרד לבני אשכנז.