שאלה
האם דיסק תקליטורים שכתוב עליו פסוק במלואו טעון גניזה?
תשובה
פסוקים הנכתבים ל גבי דיסק או כל כיוצא בהם בין חצאי פסוקי וכ"ש פסוקים שלמים שהם צריכים גניזה בכל כבודם הראוי להם
מקורות
בראשית מאמר יש לנו לדון בקצרה אם בדברים הנדפסים יש בהם קדושה:
שהגאון הראשון לציון רבי משה בן חביב זיע"א בספרו גט פשוט חלק אהע"ז (סי' קכה אות טו) הביא לנו מש"כ הרמ"ע מפאנו ז"ל בתשובותיו (סי' צג) ועוד. שיש להכשיר ס"ת ותפילין הנעשים ע"י דפוס שיש להם קדושה כמו הנכתבים, גם הט"ז חיו"ד (סי' רעא סקכ"ד) ס"ל שיש קדושה בדברים הנדפסים כמו בדברים הנכתבים, אלא שאין לעשות מזה ס"ת ותפילין, ע"ש. גם הגאון רבי יעקב חיים סופר ז"ל דרך קסתו בספר קול יעקב (סי' רעא סקכ"ד), וכתב ע"ז שאע"פ שאין להכשיר סתו"ם הנעשים ע"י דפוס מ"מ קדושה מיהא יש בהם. וע"ע בשו"ת זרע אמת חיו"ד (סי' קיז) ובס' עיקרי הד"ט ח"א (סי' לו אות נג).
וכמו שכתב גאון דורו המהר"ש קלוגר בספרו שו"ת סת"ם (סי' ס"א): "נראה דדפוס אף דהוי כתיבה מכל מקום אינו כתיבה לסת"ם כיון דבס"ת מבואר בסי' רע"א דצריך לכותבו בימין והרי בשמאל נמי הוי כתיבה. ומכל מקום בעינן בסת"ם דוקא ימין ובע"כ מכח דבעינן כתיבה חשובה, א"כ ודאי דפוס לא הוי כתיבה חשובה כיון דאין דרך כתיבה בכך ואנן בעינן שיהיה דרך כתיבה, ואף המכשירין בגט בדפוס היינו דהתם לא בעינן חשיבות כתיבה… ועוד הרי בעינן שיקרא כל תיבה בפיו קודם שיכתבנה, ובדפוס דהוי ביחד דף שלם, א"כ בשעת הדפסת האותיות הוי הפסק בין קריאתו התיבות, אף אם קרא כל הפרשה כולה תחילה… לכך ישתקע הדבר וחס להזכיר להיות עושין כן, ומכל שכן דחס להזכיר מלברך על ס"ת כזה וכו'".
והנה הגאון רבי יוסף חיים זיע"א בשו"ת רב פעלים ח"ד (סי' לב) כתב, שהרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סי' ז) נשאל באדם שרקם בטלית פרשת "ויאמר" והוכיחו גדול העיר ולא קיבל ממנו.תשובה מעשה זה חטא ואין נכון כלל משני טעמים, האחד שאין לכתוב מן התורה פסוקים פסוקים, וכו' ואין הפרש בין כתיבה לחריתה, וכו'. והטעם השני לפי שהעושה כן מביא פסוקי תורה לידי זלזול, כי הציצית תשמישי מצוה ואין בו קדושת הגוף ולכן יכול לבוא בטלית מצויצת בבית הכסא ובבית הטבילה ולכסות בו את הערוה, וכו'. ומן הראוי שתדע לך כי הכתיבה הזאת הקראצ אשורית כיון שניתנה בה התורה ובה נכתבו לוחות הברית הרי מגונה מאוד להשתמש בה רק בכתבי הקודש, וכו' ע"ש עוד.
הרי מתבאר מדבריו שאין לכתוב בכתב אשורי או פסוקים שיכלים בקל לבא לידי זלזול, ודון מינה ואוקי באתרין, שאם בדיעבד כבר נכתב בכתב אשורי היינו כתב מרובע על גבי דבר, כגון בשאלה הזאת הניצבת לפנינו, שצריך לגונזה ולנהוג בדבר מנהג של כבוד.
וכעת מצאתי בתשובת הרדב"ז ח"ה (סי' מה) שגם הוא נשאל אם מותר לרקום בטלית מצויצת פסוקי תורה וכדומה, והשיב שכבר נשאל בזה הרמב"ם והשיב לאסור, וסיים שם הרדב"ז שמכלל דברי הרמב"ם יש ללמוד, שאפילו דברים של חול אין לכתבם כל עוד הם נכתבים בכתב אשורית ע"ש. וכן למד בדברי הרמב"ם הגאון רבנו חיים פלאג'י זיע"א ברוח חיים חיו"ד (סי' רעו), שכל הקפדת הרמב"ם בדבר אינו רק משום כתבי הקודש ושמות הקודש, אלא גם משום עצם הכתב בלבד יש בו קדושה, ולכן אין שום הבדל בזה בין אם כותב פסוקים בלא הזכרת השם או שכותב עם הזכרות השם, כל שנכתב בכתב אשורי חייב גניזה, ע"ש. וע"ע מש"כ הראש"ל רבי מיוחס בכר שמואל בס' מזבח אדמה (דף טז).
ומילתא אגב אורחא, הנה לענין משלוח הזמנות בכתב אשורי אם הדבר מותר, לכאורה להאמור יש לאסור, אלא שהרב משמרות כהונה ח"ג (מע' א אות ו) העלה להתיר בדבר, וטעמו בזה, שמה טוב לפרס הכתב האשורי בכל בית ישראל, ולקרב דלת העם, והרים קרן ישראל ולהחזיר העטרה ליושנה ואפשר שאף גרי"ח היה חוזר בו ומצדד להיתר, ע"ש. והרואה יראה שאין בדברים אלו די השב, אלא שראיתי בשו"ת כתב סופר חאהע"ז (סו"ס כב) שכתב, שגם הזמנה לדבר מצוה זהו ג"כ בכלל מצוה והילכך יש להתיר ואף מר אביו הגאון החת"ס עשה מעשה ושלח הזמנות בכתב אשורי, ע"ש. ואע"פ שיש להשיב על הדבר מדברי הרמב"ם הנ"ל שאין חילוק בזה מ"מ לא עת האסף.
סוף דבר הכל נשמע שמדברי כולם יש ללמוד שפסוקים הנכתבים ל גבי דיסק או כל כיו"ב בין חצאי פסוקי וכ"ש פסוקים שלמים שהם צריכים גניזה בכל כבודם הראוי להם