שאלה:
אברך הלומד בישיבה ללא הפסקה גם בשעות הערב, כיצד ינהג לגבי הדלקת הנרות?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
אברך הלומד בישיבה גם בשעות הערב – עדיף שאשתו תדליק בביתם בזמן ההדלקה בברכה, ותכוון לפטור אותו[1]. ואם הוא קפדן – עליה להמתין עד שיחזור וידליק[2]. ואסור לה לאכול ארוחת קבע וכן לעשות עבודה עד שתדליק[3].
מקורות:
[1]ראה בספר שו"ת הרב הראשי ח"ב פרק מא' בדעת הרמב"ם(הובא בהערה כ"ו), וכתב בשער הציון (סימן תרע"ב ס"ק ט"ו) שצריך לחוש לדעתו, ועוד שאסור ללמוד כשהגיע זמן ההדלקה עד שידליק, ראה בהערה הבאה, ולכן יאמר לאשתו להדליק נרות ויוצא ידי חובה כמו שכתב המשנ"ב (סי' תרע"ה ס"ק ט'): "אשה מדלקת – פי' בעד כל בני ביתה. ואפילו איש יכול לעשות אותה שליח להוציאו אם עומדין בשעה שמדלקת ושומעין הברכה, ובדיעבד אם לא ענו אמן על הברכה – ג"כ יצאו, וכן איש מברך לאשה ויוצאת ידי חובתה אם עומדת שם ושומעת הברכה, לא בענין אחר". וכ"כ כה"ח (סי' תרע"ה ס"ק י"ט). וראה בשו"ע (סי' תרע"ז סעי' א'). וכתב במשנ"ב שם (ס"ק ב'): "מדינא כשאשתו מדלקת נר חנוכה בביתו הוא יוצא ידי חובה בהדלקתה, אף שהוא במקום רחוק מביתו, וא"צ שוב להשתתף אפילו בפריטי". וראה בבה"ל שם (ד"ה "ולהדליק").
[2]ועדיף שיחזור האברך לביתו כדי שידליקו בזמן [הערת העורך: וכן הנהיג מרן הרב בישיבתו] ראה בספר שו"ת הרב הראשי ח"ב פרק מא' בהערות כ"ו-ל"א.
[3]כתב כה"ח (סי' תרע"ב ס"ק ד'): "ומיד כשהתחיל זמנה אין לו לא לאכול ולא ללמוד עד שידליק, ואם התחיל – פוסק. רש"ל בתשובה סימן פ"ה, ב"ח, כנסת הגדולה בהגהות הטור, עולת שבת, מגן אברהם ס"ק ה', פרי חדש, אליה רבה אות א', חיי אדם שם אות ך', בן איש חי שם, משנה ברורה אות יו"ד. והמחצית השקל ס"ק ה' כתב דחצי שעה קודם אסור לאכול כמ"ש סימן רל"ב, יעו"ש, וכן כתב דרך החיים אות א', משנה ברורה בשער הציון אות י"ד".