שאלה
תנור שנאפה בו חלבי לפני כ 72 שעות האם מותר להכין בו ירקות פרווה ולאכול אותם עם בשרי?
תשובה
אם התנור מלוכלך וכן הרשת – בן שהוא בן יומו ובין שאינו בן יומו אין לאכול את הירקות עם בשרי, כי דינו כחלבי, וה"ה להיפך.
אם התנור והרשת נקי והוא בן יומו – אין לאפות על דעת לאכלו עם חלבי, בדיעבד שבישלו יש להקל לאכלו עם חלבי (ראה בכה"ח ס"ק ה'), וכן להיפך.
אם התנור נקי ואינו בן יומו – יכול לאפות בו כדי לאכלו עם חלבי או בשרי.
אם התנור נקי ואינו בן יומו – וירקות חריפים – אין לאכול עם בשרי רק בשעת הדחק.
מקורות
כתב השו"ע יו"ד סי' צ"ה סעי' א' "דגים שנתבשלו או שנצלו בקדירה של בשר רחוצה יפה, שאין שום שומן דבוק בה, מותר לאכלם בכותח, משום דהוי נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא. ואם לא היתה רחוצה יפה, אם יש בממש שעל פי הקדירה יותר מאחד בששים בדגים, אסור לאכלם בכותח".
ובסעי' ב' כתב "ביצה שנתבשלה במים בקדירה חולבת, מותר לתת אותה בתוך התרנגולת אפילו לכתחלה. אבל אם נתבשלה בקדירה עם בשר, ואפילו בקליפה, אסור לאכלה בכותח" וכתב הרמ"א "ויש מחמירין בצלייה ובישול לאסור נותן טעם בר נותן טעם. (ריב"ן בשם רש"י ובארוך כלל ל"ד הביא המרדכי וא"ז). והמנהג לאסור לכתחלה, ובדיעבד מותר בכל ענין (סמ"ק וארוך)". וראה בכה"ח ס"ק כ"א.
וכתב הש"ך יורה דעה סימן צה ס"ק ג' (על דברי הרמ"א "והנהג לאסור לכתחילה") "לאכלו בכותח ובדיעבד מותר אם נתן בכותח אבל לבשלן לכתחלה בקדרה של בשר כדי לאכלן בכותח אסור אפי' להמחבר וסייעתו כ"כ סמ"ק סי' רי"ג והגה"מ ורי"ו ומביאם ב"י וכ"כ האו"ה ריש כלל ל"ד בשם המרדכי". וכ"כ הפר"ח בס"ק א' וכה"ח בס"ק א' וכתב שם שאע"פ שבב"י מתיר לכתחילה לבשלו על דעת לאכלו בכותח אבל בשו"ע כתבו בלשון דיעבד וא"כ חזר בו. וכ"כ בס"ק כ"א. וכתב בס"ק ג' שאם הכלי אינו בן יומו ואין בו ממשות מותר ואע"פ שיש מחמירין כיון שלא מחמירים בשני חומרות.
ב
וכתב הרמ"א "וכן אם היה הכלי שנתבשלו או נצלו בו לפגם, שלא היה בן יומו, נוהגין היתר לכתחלה לאכלו עם המין השני (שם בארוך). וכל זה כשהמאכל אינו דבר חריף, אבל אם היה דבר חריף, כגון שבשלו דברים חריפים בכלי של בשר, אפילו אינו בן יומו, או שדכו תבלין במדוך של בשר, אם אכלו בחלב, אוסר אפילו בדיעבד עד דאיכא ס' נגד הבשר הבלוע בהם (בארוך כלל כ"ד וכן משמע בתשובת הרשב"א סימן תמ"ט וב"י סי' צ"ו בשם סה"ת והגהות ש"ד סי' ס"ב בשם מהר"ש ואגור בשם מרדכי). ומכל מקום לא מקרי מאכל דבר חריף משום מעט תבלין שבו, רק אם כולו הוא דבר חריף. ורובו ככולו (וע"ל סימן צ"ו)".
ולגבי דבר חריף כתב השו"ע ביו"ד סי' צ"ו סעי' א' "צנון או סילקא שחתכם בסכין של בשר בן יומו, או שאינו מקונח, אסור לאכלם בחלב עד שיטול ממקום החתך כדי נטילת מקום, שהוא כעובי אצבע, או שיטעמנו ולא יהא בו טעם בשר, שאז מותר בהדחה. ויש אומרים דהוא הדין לאינו בן יומו והוא מקונח. ואם לא נטל מהם כדי נטילת מקום וגם לא טעמם ובשלם בחלב, צריך ששים כנגד מה שנגע מהסכין בהם" וכתב הרמ"א שם "וכן אם חתכו בסכין של בשר, אסור כולו בחלב. וכן נוהגין לכתחלה, אבל בדיעבד אין לאסור רק כדי נטילה (ב"י ואו"ה)"
וכתב השו"ע בסעי' ג' "תבלין שנדוכו במדוכה של בשר בן יומו, אסור לאכלם בחלב. הגה: וי"א אפילו אינו בן יומו".
וכתב הכה"ח בס"ק י' "כבר כתבנו כמה פעמים וכו' שכל היכא שסותם בשו"ע לקולא ואח"כ מביא יש אומרים לחומרא חושש להם לכתחילה ואין להקל סתם אלא דוקא בהפסד מרובה ושעת הדחק יעו"ש ואם כן ה"ה לכאן דאין להקל באינו בן יומו אלא דוקא בהפסד מרובה ושעת הדחק" וראה בס"ק נ'.
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים פרק כ"ג סעי' מ' "מי שחתך בצל או שאר דברים חריפים בסכין בשרית לא יכול לאכול את הבצל עם חלב וכן להיפך אפי' אם הסכין אינה בת יומה עד שישאל שאלת חכם".
ומכל מקום גם אם דבר כאן לא חריף אין להורות כן כהיתר קבוע אלא אמר מרן הרב זצ"ל דווקא לת"ח כיון שיודע להבדיל בן בין יומו ללא וכן בין דבר חריף ללא, אבל לאדם מן השוק יש לאסור גם בנקי ואינו בן יומו כיון שיכול לבוא לידי טעות, ולכן אם זה הורה לאדם פרטי שאינו תלמיד חכם יש להורות לו שלא יאכל עם בשרי, אמנם הכל כראות הרב הפוסק.
העולה במקרה הנ"ל
אם התנור מלוכלך וכן הרשת – בן שהוא בן יומו ובין שאינו בן יומו אין לאכול את הירקות עם בשרי, כי דינו כחלבי, וה"ה להיפך.
אם התנור והרשת נקי והוא בן יומו – אין לאפות על דעת לאכלו עם חלבי, בדיעבד שבישלו יש להקל לאכלו עם חלבי (ראה בכה"ח ס"ק ה'), וכן להיפך.
אם התנור נקי ואינו בן יומו – יכול לאפות בו כדי לאכלו עם חלבי או בשרי.
אם התנור נקי ואינו בן יומו – וירקות חריפים – אין לאכול עם בשרי רק בשעת הדחק.