שאלה:
היום ישנם יינות רבים המהולים במים בשיעורים שונים. רציתי לשאול את כבודו – מהו השיעור המינימלי של יין טהור, שצריך להיות ביין של קידוש והבדלה, הן לספרדים והן לאשכנזים?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
לשיטת הספרדים: א. 51% יין. ב. שיהא בו טעם יין.
לשיטת האשכנזים: די ב-20% יין, אך איננו ממליצים אא"כ היין הוא טהור ממש[1].
מקורות:
[1] כתב השו"ע (סי' ר"ד סעי' ה'): "שמרי יין, מברך עליהם בורא פרי הגפן; נתן בהם מים, אם נתן שלשה מדות מים ומצא ארבעה, הוה ליה כיין מזוג ומברך: בורא פרי הגפן, אם מצא פחות, אף על פי שיש בו טעם יין, קיוהא בעלמא הוא ואינו מברך אלא שהכל; והיינו ביינות שלהם שהיו חזקים, אבל יינות שלנו שאינן חזקים כל כך, אפילו רמא תלתא ואתא ארבעה אינו מברך עליו בפה"ג; ונראה שמשערים בשיעור שמוזגים יין שבאותו מקום. הגה: ובלבד שלא יהא היין אחד מששה במים, כי אז ודאי בטל (אגור)". וכתב המשנ"ב שם (ס"ק ל"ב) על דברי הרמ"א: "ואם היין יותר מאחד מששה במים – שם יין עליו, ובלבד שיהיה בו טעם וריח של יין ודרך בני אדם לשתות יין במזיגה כזו, וכנ"ל בסוף סקכ"ט. ודע, דדברי הג"ה זו מיירי ג"כ ביין חי שנעשה מתחלה בלי תערובת מים, ולכך ראוי שיתוסף עליו אח"כ הרבה מים ויהיה שם יין עליו אבל ביין צמוקים שלנו שנתערב מתחלה הצמוקים בהרבה מים, אין שייך כלל אח"כ מזיגה כזו, ואפילו פחות מזה מתבטל שם יין עי"ז. ועיין לקמן בסי' רע"ב במ"ב סקט"ז ששם נתבאר היטב דין זה".
וכתב כה"ח (שם ס"ק ל"א-ל"ג), וז"ל (ס"ק ל"ב): "וכתב עו"ש העו"ת נראה דעכשיו שאין נוהגין כלל למזוג יין במים כי היינות שלנו רפויים מאד, אם נתערב מעט מים בו אפי' המים שנתערב בו הוא פחות מהיין, אפילו הכי אין מברכין עליו פרי הגפן. ומיהו למעשה צ"ע, עכ"ל. והביאו א"ר אות יו"ד, וכתב: ונראה דלהכי השמיט הלבוש דברי רמ"א ז"ל. והא"א או' ט"ז כתב דביינות שלנו שאינם חזקים, כל שיש רוב מים ראוי לברך שהכל, עכ"ל. ומשמע הא אם המים כמו היין מדה כנגד מדה יש לברך פה"ג, ונראה כי כן יש ליזהר ואין למזוג יותר אפי' בשעת הדחק שאין לו כי אם מעט יין". וראה במאמר מרדכי (שבת ח"א סעי' ו'). וע"ע מאמר מרדכי (למועדים ולימים פרק י"א סעי' מ"ג), ובשו"ת קול אליהו (שבת פ"ט שאלה י"א).