שאלה
מה הכללים שישנן לנר על מנת שייחשב כנר אבוקה? (לעניין הבדלה)?
תשובה
הלוקח שני נרות ומצמידן יחד נחשבים כאבוקה.
שני שלהבות שמתחברות יחד נחשבים כאבוקה.
נר שקלוע יחד אע"פ שהשלהבת אינה מחוברת נחשב כאבוקה.
במקרה הנ"ל כיון שמקצת שעוה מפרידה בניהם, ופתילות נפרדות נחשב כאבוקה.
מקורות
איתא בגמ' בברכות (נ"ג ע"ב): "אמר רב יהודה אמר רב: אין מחזרין על האור כדרך שמחזרים על המצוות. אמר רבי זירא: מריש הוה מהדרנא, כיון דשמענא להא דרב יהודה אמר רב – אנא נמי לא מהדרנא, אלא אי מקלע לי ממילא – מבריכנא". ובשו"ע (סי' רח"צ סעי' א'), ז"ל: "מברך על הנר: 'בורא מאורי האש' אם יש לו, וא"צ לחזור אחריו. וה"מ במוצאי שבת, אבל במוצאי יוה"כ – י"א שמחזיר אחריו". וטעם הדבר כתב הב"י שם, וז"ל: "וכתב הרא"ש (סי' ג') דטעמא משום דברכה זו אינה אלא לזכר בעלמא שנברא (העולם) [האור] במוצאי שבת, דאי משום הנאת האור מברך, היה צריך לברך בכל פעם ופעם כשנהנה מן האור", עכ"ל. ועוד בטעם הדבר כתב המשנ"ב (שם ס"ק ג'), וז"ל: "ומתי שיזדמן לו אח"כ שיראה אש ויהנה לאור – יברך 'בורא מאורי האש'" וכו', עכ"ל. וכתב בזוה"ק (פרשת ויקהל דף ר"ח), וז"ל: "ולברכא על נהורא דאשא, בגין דכל אשין אחרנין אתטמרו ואתגניזו ביומא דשבתא בר אשא חד דקדושה עלאה דאתגליא ואתכלילא בקדושא דשבתא, וכד האי אשא אתגלייא כל אשין אחרנין אתטמרו ואתגניזו קמיה, והאי אשא איהי דעקידה דיצחק דאתלהטא על גבי מדבחא, בגין כך בעי לברכא על נהורא דאשא, והאי אשא לא בעי אשא דחול אלא אשא דשבת… והני אקרון מאורי האש…".
ב
איתא בגמ' פסחים (ק"ג ע"ב), וז"ל: "כי מטא לאבדולי קם שמעיה ואדליק אבוקה משרגא. אמר ליה: למה לך כולי האי? הא מנחא שרגא! – אמר ליה: שמעא מדעתיה דנפשיה קא עביד. אמר ליה: אי לא שמיע ליה מיניה דמר – לא הוה עביד. אמר ליה: לא סבר ליה מר אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר"?!, עכ"ל.
כתב הב"י סי' רח"צ "ומצוה מן המובחר לברך על אבוקה (וכו'). הכי אמר רבא בפרק ערבי פסחים (קג:) וכתב הרב המגיד בפרק כ"ט (שם) פירוש אבוקה כמו חבוקה שיש בה עצים הרבה ומאורות הרבה. ומצאתי כתוב (סוף שו"ת מהר"י וייל) בשם ספר אגודה (שם סי' עט) אבוקה להבדלה והוא הדין נר שתי פתילות: וכתוב בארחות חיים (הל' הבדלה סי' יז) שהר"מ (תשב"ץ קטן סי' פא) היה נוטל אבוקה בידו אף על פי שיש לו נר אחר וכתוב בתוספות שאם אין לו אבוקה צריך להדליק נר אחר לצורך הבדלה חוץ מהנר המיוחד להאיר בבית עכ"ל".
כתב השו"ע בסי' רח"צ סעי' ב' "מצוה מן המובחר לברך על אבוקה. ויש מי שאומר שאם אין לו אבוקה צריך להדליק נר אחר לצורך הבדלה חוץ מהנר המיוחד להאיר בבית. הגה: ונר שיש לו שתי פתילות מיקרי אבוקה (אגודה)".
וביאר הכה"ח "מצוה מן המובחר לברך על האבוקה. ופירוש אבוקה כמו חבוקה שיש בה עצים הרבה ומאורות הרבה. בית יוסף בשם הרב המגיד פרק כ"ט. ובכלבו כתב כיון דמברכין מאורי לשון רבים לכך צריך אבוקה שנראין בה מאורות הרבה. אליה רבה אות ה'. ומכל מקום אף כשמברך על הנר יברך מאורי האש, שהרבה גוונין יש באור שלהבת אדומה לבנה וירקרקת. רבינו זלמן אות ד'. ועיין לעיל אות ג'".
ג
וכתב הכה"ח בס"ק י"ב "והאר"י ז"ל היה מדליק נר של שעוה ומברך עליו בורא מאורי האש, ולא היה מבדיל על הנר שבבית רק באבוקה מיוחדת. שער הכוונות דף ס' ע"ב. ועיין בספר פרי עץ חיים שער ח"י פרק כ"ד שנתן טעם בסוד לנר שעוה יעו"ש", וכ"כ המשנ"ב ס"ק ה'.
ועל מה שכתב השו"ע שכשאין אבוקה שידליק נר נוסף על של הבית כתב המשנה ברורה ס"ק ו "נר אחר – משום היכר שהוא לשם מצוה ונראה דמיירי באופן שאינו יכול לקרב את הנר הזה לנר שבביתו דאל"ה הרי יכול לקיים מצות אבוקה:".
אולם הכה"ח בס"ק ט"ו כתב "משמע דלא יצרף נר זה עם נר המיוחד בבית לעשותן אבוקה אלא מבדילין על נר יחידי זה לבד, וכן כתב פסקי תוספות, אבל במגן אברהם משמע דצריך לדבקן. אליה רבה אות ו'. וכל זה רק למצוה מן המובחר ולא לעיכובא כמ"ש בריש הסעיף". ועל מה שכתב שאין זה לעיכובא כן כתב המשנ"ב ס"ק ז'.
וכתב הכה"ח בס"ק ט"ז "ונר שיש לו שתי פתילות וכו'. ובנר של שעוה אם שני הנרות קלועים יחד חשובים אבוקה, אבל כל אחד בפני עצמו לא חשיב אבוקה. מגן אברהם ס"ק ד'. והוא הדין דבוקים יחד אפילו אינם קלועים וכמו שכתב מגן אברהם סוף ס"ק זה ובסימן תל"ג. מחצית השקל, אשל אברהם אות ד'".
ובמשנ"ב ס"ק ח' כתב "ונר שיש לו ב' פתילות – סתם נר שבגמרא ופוסקים היינו נר של שמן וקמ"ל דכיון שאורותיהן מגיעין זה לזה למעלה הוי אבוקה ובנר שלנו אם מונח שם כמה פתילות הוי כמו פתילה עבה ואינה חשובה אבוקה אך אם מפריד ביניהם שעוה או חלב כגון מה שעושין משעוה שהנרות קלועים יחד או שמדביק יחד שתי נרות להדדי בעת הברכה זהו ג"כ חשיב אבוקה ומשמע מדברי המ"א שיראה שיגיעו המאורות להדדי דאז חשיב אבוקה".
וכתב הכה"ח בס"ק טו"ב "נר של שמן שיש בה פתילות הרבה דולקות הרי זה אבוקה ואף אם אין שם אלא שני עצים דולקים יחד, וכן שתי פתילות בנר אחד אם אינן בשתי פיות הנר אלא בפה אחד הרי זה אבוקה, וכן אם שתי נרות של שמן או של שעוה וחלב מקורבים זה לזה עד שאורותיהם מדובקים יחד הרי זה אבוקה שהרי יש כאן ריבוי מאורות ביחד, אבל אם אין אורותיהם מדובקים יחד הרי כל נר נחשב בפני עצמו אף על פי שהם מקורבים זה לזה, אלא אם כן קלע שתי נרות של שעוה זה על גב זה ועשאן נר אחד שאז דינם כאבוקה אף אם אין אורותיהם מדובקים יחד כיון שעשאן כעין גוף אחד אין כל אחד נחשב בפני עצמו. רבינו זלמן אות ד'. מיהו המשבצות זהב אות ב' כתב דשתי פתילות מונחים זה אצל זה בלי הפסק לא הוי אבוקה, ושתי פיות אפילו אין מדובקין יחד הוי כאבוקה, ובנר חלב שעושין משתים או שלש נרות קנדיל"א כל שיש חלב הפסק בין פתילה לפתילה הוי אבוקה ואם לאו לא הוי אבוקה יעו"ש. וכן כתב הלבושי שרד על ט"ז ס"ק ב'. והתבואות שור ביורה דעה סימן י"א אות ח' כתב צריך שהפתילות במקום האור יהיו פרודות והשלהבת נוגעים להדדי יעו"ש".
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי ח"ב פמ"ו סעי' ל"ח "מספר נרות או פתילות סמוכים זה לזה, כך ששלהבותיהם מתחברות נקראת: "אבוקה"", ובסעי' ל"ט "מספר נרות הקלועים יחד כצמה ובכל אחד פתילה נפרדת – נחשב אבוקה, אפילו אם השלהבות לא מתחברות, משום שהפתילות קלועות יחד והרי הן כגוף אחד".
העולה
הלוקח שני נרות ומצמידן יחד נחשבים כאבוקה.
שני שלהבות שמתחברות יחד נחשבים כאבוקה.
נר שקלוע יחד אע"פ שהשלהבת אינה מחוברת נחשב כאבוקה.
במקרה הנ"ל כיון שמקצת שעוה מפרידה בניהם, ופתילות נפרדות נחשב כאבוקה.