שאלה:
א. מה עדיף – להתפלל לפני או בזמן הנץ החמה (לפי סברת הרב בית דוד או"ח סי' ל"ו[1]) תפילה על כל דקדוקיה, או להתפלל לאחר הנץ החמה הנראה בזריזות ובקיצור ללא חזרת הש"ץ וברכת כוהנים? דבר זה חשוב במיוחד לפועלים המשכימים קום בימות החורף הממהרים לעבודתם.
ב. האם כבודו יכול להעיד מה היה מנהגו של הרב יעקב מוצפי זצ"ל בענין זה?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
א. עדיף להתפלל לפני הנץ החמה באופן מתון ותפילה בשלמותה, מאשר אחר הנץ החמה ובקיצור, ובפרט לפועלים העובדים בתקופת החורף, עיין בשו"ע (או"ח סי' פ"ט סעי' ח') ושם בכה"ח (ס"ק ד"ן-ה"ן[2]).
ב. מה ששאלת בענין מנהגו של הרה"ג ר' יעקב מוצפי זצ"ל – הוא הקפיד כל חייו, ואפילו בימי חוליו, להתפלל בזמן הנץ החמה בדיוק, לא הקדים ולא אחר.
מקורות:
[1] הובא בבא"ח (פרשת וארא ש"ר סעי' ג'). ראה שם באורך. וע"ע כה"ח (סי' נ"ח ס"ק י' באורך).
[2] כתב השו"ע (סי' פ"ט סעי' ו'): "בשעת הדחק, כגון שצריך להשכים לדרך, יכול להתפלל משעלה עמוד השחר וימתין מלקרות קריאת שמע עד שיגיע זמנה (אם אפשר לו לקרות קריאת שמע על הדרך, דהיינו שיתכוין בפסוק ראשון וכמו שנתבאר לעיל סי' נ"ח) (ב"י בשם הרשב"א), ואף על פי שאינו סומך גאולה לתפלה, הכי עדיף טפי שיתפלל בביתו מעומד, ממה שיתפלל בזמנה והוא מהלך ויסמוך גאולה לתפלה".
וכתב כה"ח שם (ס"ק נ"ד): "פירוש כאן איירי שאי אפשר לו להתעכב אחר שיעלה עמוד השחר אלא להתפלל מעומד בלבד, וכו' ונראה בעיני שאם היה להם פנאי לקרות קריאת שמע ולהתפלל קודם לכן, הרי אלו קורין ומתפללין אף על פי שמתפללין קודם הנץ, בין היוצא לדרך בין חכם הדורש, ובלבד שיהיו קורין ומתפללין אחרי עלות השחר, ואם יכולין לקבץ להם עשרה, מקבצין להתפלל בעשרה כמבואר בקונטרס הראיות עכ"ל".
ועוד כתב שם (ס"ק נ"ה): "וימתין מלקרות קריאת שמע עד שיגיע זמנה. הגה אם אפשר לו לקרות קריאת שמע וכו'. אבל אם אי אפשר לקרות אחר כך או לא יוכל לכוין, אפילו לסברה זו יכול לקרותה עם ברכותיה משעלה עמוד השחר כמ"ש לעיל סימן נ"ח סעיף ג', וכן כתב העולת תמיד אות כ"א. ועוד עיין שם סימן נ"ח בסעיף ד' שכתב דבדיעבד אם קראה משעלה עמוד השחר אפילו שלא היה אנוס – יצא, וזה דלא כהלבושי שרד שכתב על זה הסעיף דאפילו בדיעבד – לא יצא אם קראה קודם שיכיר את חבירו בריחוק ד' אמות יעו"ש". וראה במאמר מרדכי (לימות החול פי"ג) וראה עוד להלן פרק י' שאלה א'.