שאלה:
כתב מרן ז"ל בסימן נ"ו סעיף ד', שצריך לכרוע ב"יתגדל". בעל כף החיים שם הביא את דעת רבנו האר"י ז"ל, שצריך לכרוע בחמש מקומות שעונים בהם הציבור אמן. הגרי"ח הוסיף על כך ב'עוד יוסף חי' (ויחי אות ז'), שצריך לכרוע גם ב"'יתגדל", כיון שזה הוזכר על ידי מרן. לפי זה, לכאורה היה צריך לכרוע גם ב"'יהא שמיה רבא" כפי שהובא שם על ידי מרן, ואמנם, כת"ר כתב בספרו "ספר הלכה" חלק א' עמ' קכ"ג סעיף ז': "… כשמתחיל 'יתגדל' וכן ב'יהא שמיה רבא'" וכו'.
שאלותי הן:
א. מדוע הגרי"ח לא הוסיף גם את הכריעה ב"יהא שמיה רבא" כדעת מרן?
ב. בעל "נתיבי עם" כתב כי בארץ-ישראל יש לכרוע רק חמש כריעות. אם כן, כיצד יש לנהוג?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
נראה שרבנו הבא"ח רמז ב"עוד יוסף חי" על השו"ע בסי' נ"ו סעי' ד', שכורעים ב"יתגדל", כוונתו היתה שכורעים גם ב"יהא שמיה רבה", וסמך על המעיין בשו"ע שם שיראה שכך הוא הדין.
אמנם יתכן שסובר שכיון שכורעים בכל אמן, וממילא גם באמן שלפני "יהא שמיה רבה", א"כ האמן הזה יחד עם "יהא שמיה רבה" הוי כריעה אחת, לפיכך לא דקדק לכותבו.
אנו שרצינו לצאת אליבא דכולי עלמא – כתבנוהו בספרנו בצורה מפורשת.כשאומרים קדיש, חייב האומר לכרוע כשמתחיל "יתגדל" וכן ב"יהא שמיה רבה", וכן בכל מקום שהציבור עונים אמן (ע"ש עמ' קכ"ג סעי' ז')[1].
מקורות:
[1] כתב השו"ע (סי' נ"ו סעי' ד'): "כשאומר החזן יתגדל – כורע; וכן ביהא שמיה רבא, וכן ביתברך, וכן בבריך הוא, וכן באמן". וכתב בעוד יוסף חי (פרשת ויחי סעי' ז'): "עניית חמשה אמנים הראשונים של הקדיש שהאדם רשאי לפסוק בתוך ברכה של ב"ש ושל יוצר לענות אותם הם הא' אחר שמיה רבה, והב' אחר ויקרב משיחיה והג' אחר ואמרו אמן הראשון, והד' אחר אומרו דקודשא בריך הוא, והה' אחר ואמרו אמן השני, והכריעות של בעל הקדיש צריך לכרוע בכל מקום שעונין בו הקהל אמן, נמצא הם חמשה כריעות ונוהגין לכרוע ג"כ באמרו יתגדל מפני דכריעה זו נזכר בדברי מרן ז"ל בסי' נ"ו סעיף ד'". וכתב כה"ח (סי' נ"ו ס"ק ל"ה): "וביד אהרן כתב בכל אמן כורע יעו"ש, וכן כתב בשלמי צבור דף פ"ד ע"ב, חסד לאלפים אות ח', וכן כתב כף החיים סימן י"ג אות י"ב בכל החמשה אמנים ישוח החזן כמו שכתב בספר יד אהרן, ובשם רש"י בספר הפרדס דף ח"ן ע"א כתב דיעשה ה' כריעות נגד ה' שמות דבפסוק כי ממזרח שמש עד מבואו וכו'. ועיין טור וב"ח ולבוש".
וראה במאמר מרדכי (לימות החול פי"ב סעי' ט'), וז"ל: "מי שאומר קדיש צריך לכרוע גופו במקומות אלה: כשמתחיל "יתגדל", כשאומר "יהא שמיה רבא", ובכל מקום שהציבור עונים "אמן" בחמישה האמנים הראשונים".