שאלה:
לאחרונה נכחתי באזכרה בה היו רק תשעה אנשים, הרב סירב שיאמרו "קדיש" ללא מנין. שאלתי אותו: האם אי אפשר לצרף למנין את אחת הנשים שנכחו באזכרה, ולומר "קדיש"? הוא השיב לי כי: "אין מצרפים נשים למנין"!
ברצוני לשאול את כבוד הרב:
נשים חייבות בברכות ובעניית "אמן", אם כן מדוע אין מצרפים אותן למנין?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
אשה יכולה לענות אמן, בין צעירה בין זקנה. כמו כן, אשה חייבת לברך ברכה ראשונה ואחרונה על כל מה שאוכלת, ובפרט ברכת המזון שחיובה מן התורה[1].
אמנם, למניין אין אשה מצטרפת כיון שלכל דבר שבקדושה צריך עשרה גברים בני חיוב[2], ואין האשה נחשבת לבר חיובא. אין בזה כל זלזול באשה אם פטורה היא מחלק ממצוות עשה, שהרי בכל מצוות לא תעשה חייבת היא, והשווה הכתוב איש לאשה לכל עונשין שבתורה. לכן, נכון נהג הש"ץ שלא אמר קדיש כאשר לא היה מנין[3].
במקרה שאין מנין, טוב לומר תהילים והשכבה לנפטר, ואין הקדיש מעכב. יה"ר שיקויים בנו: "יחיו מתיך יקיצו וירננו שוכני עפר"[4].
מקורות:
[1] ראה ברכות (ל"ה ע"א), שו"ע (או"ח סי' קפ"ו סעי' א'). וכתב הבא"ח (פרשת חוקת ש"ר סעי' י"א): "נשים חייבות בברכת המזון, והן בעון עתה רבות בנות אוכלות בלא ברכה מחמת חסרון ידיעה ועתידות הן ואביהן ובעליהן ליתן את הדין, וראוי לכל אדם ללמד את בתו בנעוריה בית אביה נוסח ברכת הנהנין ובברכת המזון לפחות נוסח הקצר הכתוב בספרים, ואם לא למדה בבית אביה חייב בעלה ללמדה וכנז' כל זה בחסד לאלפים".
[2]כתב השו"ע (או"ח סי' נ"ה סעי' א'): "אומרים קדיש. ואין אומרים אותו בפחות מי' זכרים בני חורין גדולים שהביאו ב' שערות, וה"ה לקדושה וברכו שאין נאמרין בפחות מעשרה".
[3]הגמ' במסכת קידושין (ל"ה ע"א) אומרת: "תנא דבי ר' ישמעאל: אמר קרא: איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם, השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשים שבתורה. דבי רבי אליעזר תנא, אמר קרא: אשר תשים לפניהם, השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינים שבתורה. דבי חזקיה תנא, אמר קרא והמית איש או אשה, השוה הכתוב אשה לאיש לכל מיתות שבתורה".
[4] עיין ישעיה (כ"ו, י"ט).