שאלה:
ה"בן איש חי" בפרשת ניצבים אות י"ט כתב, שאם טעה ואמר בעשרת ימי תשובה "מלך אוהב צדקה ומשפט" – אינו חוזר לראש התפילה הואיל והזכיר "מלך"[1], וזה כמו שכתב הרמ"א בסימן קי"ח סע' א'. לעומת זאת, מרן כתב בשולחן ערוך סימן תקפ"ב סע' א', כי במקרה זה חוזר לראש התפילה. מה ראה ה"בן איש חי" לפסוק כדעת הרמ"א ולא כהרגלו כדעת מרן?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
הטעם של הבא"ח, שאם טעה ב"מלך המשפט" – אינו חוזר, הוא מדין ספק ברכות להקל, כיון שהזכיר "מלך". וכיון שכך נהגו, אין לשנות מפסק הבא"ח[2].
מקורות:
[1] וז"ל שם: "בברכת השיבה אומר 'המלך המשפט', ואם טעה ואמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט', כיון דזכר 'מלך' – אינו חוזר, ואף על גב דמר"ן ס"ל חוזר, קי"ל סב"ל אפילו כנגד סברת מר"ן ז"ל, וכמ"ש בסה"ק מקבציאל".
[2]עייןתשובות הרמב"ם החדשות (סי' קפ"ב). כתב השו"ע (סי' תקפ"ב סעי' ב'): "אם אמר: האל הקדוש, ותוך כדי דיבור נזכר ואמר: המלך הקדוש – אינו צריך לחזור; וכן הדין בהמלך המשפט", וכתב הרמ"א (סי' קי"ח): "מיהו אם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט – אין צריך לחזור, ולא אמרו שיחזור אלא במקום שכל השנה אומרים האל אוהב צדקה ומשפט".
כתב הבא"ח (ש"ר פרשת נצבים סעיף י"ט): "בברכת השיבה אומר "המלך המשפט" ואם טעה ואמר מלך אוהב צדקה ומשפט, כיון דזכר מלך – אינו חוזר, ואף על גב דמר"ן ס"ל חוזר, קי"ל ספק ברכות להקל אפילו כנגד סברת מר"ן ז"ל, וכמ"ש בסה"ק מקבציאל".
וכתב כה"ח שם (ס"ק א'): "הנה בדין זה רבו הדעות ועל כן נביא תחלה לשון הגמרא ברכות דף י"ב ע"ב: אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב: כל השנה כולה אדם מתפלל האל הקדוש מלך אוהב צדקה ומשפט, חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים, שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט. ורבי אלעזר אמר: אפילו אמר המלך הקדוש – יצא וכו', מאי הוה עלה? אמר רב יוסף: האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט, רבה אמר: המלך הקדוש והמלך המשפט. והלכתא כרבה, ע"כ. וכתבו שם התוספות דצריך לחתום המלך הקדוש והמלך המשפט, ואם לא אמר – מחזירין אותו, וכן כתב הטור בסימן תקפ"ב בשם הרי"ף והרמב"ם והרא"ש, אלא רק בשם ראבי"ה כתב דבדיעבד – אינו חוזר, וכתב בית יוסף שם דלענין הלכה כיון שהרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל מסכימים דבדיעבד נמי לא יצא – הכי נקטינן, וכן פסק שם בשלחן ערוך סעיף א' יעו"ש. אלא שה"ר יחיאל אחיו של רבינו יעקב בעל הטורים כתב דאינו יודע מה הפרש יש בין מלך אוהב צדקה ומשפט ובין המלך המשפט לענין שצריך לחזור לראש אם שכח, והביאו הטור בסימן זה, וכן כתבו תלמידי רבינו יונה בסוף פרק קמא דברכות שאם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט – אין צריך לחזור הואיל ומזכיר בה מלכות יעו"ש, וכן כתב מור"ם ז"ל בדרכי משה סימן תקפ"ב אות ג' בשם הגהות מיימוניות ורשב"א, וזהו שפסק כאן שאין צריך לחזור אם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט, וכן פסק הב"ח בסימן זה, וכן כתב המגן אברהם בס"ק א' בשם מטה משה ושל"ה וכתב דלא כלבוש שכתב שנוהגים לחזור דהרי בהגהות מנהגים כתב דאין צריך והוא היה בקי במנהגים יעו"ש, וכן כתב גן המלך סימן ק"ן בשם תשובת הרמב"ם יעו"ש. מיהו הפרי חדש סימן תקפ"ב אות א' פסק דאפילו אם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט – צריך לחזור יעו"ש, וכן כתב מטה יהודה שם, וכן פסק הברכי יוסף בסימן זה אות ב' ובסימן תקפ"ב אות א', מאמר מרדכי אות ב', שלמי צבור דף שי"ב ע"ג. אמנם הט"ז בסימן זה ס"ק ב' כתב דחוזר ומתפלל בתורת נדבה יעו"ש, סולת בלולה אות א', וכן כתב רבינו זלמן בסימן תקפ"ב אות ב'. והשיירי כנסת הגדולה סימן תקפ"ב בהגהות בית יוסף אות ב' כתב שרוב הפוסקים סבירא להו דאינו חוזר, וכתב: וגם בדעת מרן ז"ל יש לפרש כן דאם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט – אינו חוזר, וסיים: כיון דאיכא מחלוקת הפוסקים בזה מערכה לקראת מערכה, ספק ברכות להקל ואינו חוזר יעו"ש, וכן נראה דעת האליה רבה בסימן תקפ"ב אות ה', וכן פסק יד אהרן שם בהגהות בית יוסף, חיי אדם כלל כ"ד אות ט"ז, קיצור שלחן ערוך סימן קכ"ט אות ג', בן איש חי ז"ל פרשת נצבים אות י"ט וכתב דאף על גב דמרן ז"ל סבירא ליה חוזר, קיימא לן ספק ברכות להקל אפילו כנגד סברת מרן ז"ל יעו"ש, דרך החיים אות ב', משנה ברורה או ג', וכן נראה לי עיקר מאחר דקיימא לן ספק ברכות להקל אפילו כנגד מרן ז"ל כמו שכתב הרב בן איש חי ז"ל וכן כתבנו אנן בעניותין לעיל סימן ד' אות יו"ד וסימן ח"י אות ז' ובכמה מקומות יעו"ש, ואין לומר דיחזור ויתפלל בתורת נדבה, מפני שתפילת נדבה צריכה כונה מרובה כמ"ש סוף סימן ק"ז ועל כן בכהאי גוונא דרוב הפוסקים סבירא להו דאין צריך לחזור, יש לסמוך עליהם".
וראה מאמר מרדכי (לימות החול פרק י"ז סעי' נ"ג): "אם טעה ואמר: מלך אוהב צדקה ומשפט או שהוא מסופק אם אמר: "מלך אוהב צדקה ומשפט" או המלך המשפט:אם נזכר תוך כדי דיבור ולא התחיל עדיין בברכה הבאה ("למינים ולמלשינים") – אומר במקום: המלך המשפט. אך אם נזכר לאחר שהתחיל כבר בברכת למינים ולמלשינים – אינו צריך לחזור, כיון שהזכיר:מלך אוהב צדקה ומשפט".