שאלה:
האם מותר לשליח ציבור להקריא לכהנים "יברכך" וכו' בהברה שונה מההברה של הכהנים? מכיון שהטעם שהחזן מקריא לכהנים הוא כדי שלא ישגו, אם הכהן יקרא במבטא אשכנזי והכהנים ספרדים, אולי הם עלולים להתבלבל עוד יותר.
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
כיום שכולם רגילים לשמוע את שני הביטויים, האשכנזי והספרדי, אין בזה משום יוצא דופן, ואינו מבלבל את הכהנים. לכתחילה עדיף שהחזן יקריא לכהנים בביטוי שהם רגילים בו, אך יכול גם להקריא בנוסח שלו ואין זה מפריע. ועל כל פנים הכהנים יברכו בביטוי שלהם[1].
מקורות:
[1] [הערת העורכים:מצינו שכתב השו"ע (סי' קכ"ח סעי' י"ג): "מתחילין הכהנים לומר: יברכך. ואח"כ מקרא אותם ש"צ מלה במלה, והם עונים אחריו על כל מלה עד שיסיימו פסוק ראשון", וראה בשו"ע סעי' כ"ה, וכתב המשנ"ב שם (ס"ק מ"ט): "מדכתיב:'אמור להם' ודרשינן: מלמד שהחזן אומר להם: אמרו. ומ"מ הוא רק למצוה לכתחלה ואינו מעכב, וראיה לזה מלקמן סכ"ה בהכ"נ שכולה כהנים, עיין שם [פר"ח]". וכתב בשעה"צ שם (ס"ק מ"ז): "וכתב הט"ז בסעיף קטן ג', שאם לא בא הכתוב אלא לתרגומו כד תימרון להון, לא היה ראוי לכתב:'אמור להם' לפני הברכה אלא לפני 'כה תברכו', שהרי אינן מצוין לברך אלא אם כן קראו להם, אלא כונת הכתוב שאף אם חל עליהם הצווי לברך, כגון שקראו להם, מצוה לומר להם כל הברכה מלה במלה". וראה בבה"ל שם (ד"ה "ואח"כ מקרא"). ועי' כה"ח שם (ס"ק פ"ה, קצ"ב), ולכן הטוב ביותר שיקרא כמו המבטא שלהם שיבינו מה שאומר, אך אם אינו יודע – אינו מעכב].