שאלה:
מזה זמן נפתחו מספר כוללים הלומדים תורה בבתי הכנסת בעירנו. לצערנו, עם העלייה במספר הלומדים, התגלעו ויכוחים בין השכנים ללומדים בכולל, שכן הכולל מהווה מוקד רעש, אנשים נכנסים ויוצאים, והשכנים טוענים שאינם יכולים לישון בשקט, והרעש מהווה פגיעה באיכות חייהם.
לאחרונה, פנו מספר שכנים לעירייה בדרישה לאסור את הלימוד בבית הכנסת, ואכן זו שוקלת לקבל את תלונתם ולגזור, שאין לשכן כוללים בבתי כנסת.
אני פונה לכבודו שיאיר את עינינו, ויתן מילים בפינו, כדי שנדע כיצד למנוע גזירה זו בדרכי שלום.
תודה רבה
רב שכונת….. וחבר לשכת הרבנות …..
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
בתחילה היה הבנין מיוחד לביהכנ"ס ולתפלה, וחדר מיוחד בבנין מיוחד היה לבית המדרש. וע"ז נאמר במסכת ברכות (ס"ד ע"א) היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה, זוכה ומקבל פני שכינה, שנאמר[1]: "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלוקים בציון",וכן נפסק להלכה בשו"ע (סימן קנ"ה סעי' א')[2].
וכן הגמרא אומרת במסכת מגילה (כ"ט ע"א) ומשם משמע שחל שינוי יסודי בזה. וז"ל הגמרא: "ואהי להם למקדש מעט" (יחזקאל י"א) אמר רבי יצחק: אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל וכו'. דרש רבא: מאי דכתיב: "ה' מעון אתה היית לנו"? אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. אמר אביי: מריש הואי גריסנא בביתא ומצלינא בבי כנישתא (בתחילה הייתי לומד במקום מסוים ומתפלל במקום אחר), כיון דשמעית להא דקאמר דוד: "ה' אהבתי מעון ביתך", לא הואי גריסנא אלא בבי כנישתא" (לא הייתי לומד אלא בבית כנסת).
כלומר שחל שינוי יסודי, שקבעו את בתי המדרשות בתוך בתי הכנסיות, ויש נ"מ גדולה בהלכה, עיין בשו"ע (סימן צ' סעיף י"ח) ובעיקר לרמ"א שם[3].
ב"ה בתקופה האחרונה רבו בתי המדרשות ובעיקר עבור הכוללים. וכל בית כנסת ובית כנסת שנבנה על דעת זה הוא נבנה, וקדושתו מתעלה בזה שלא רק מתפללים בו אלא גם לומדים בו דברי תורה, ועל דעת זה נבנה בית הכנסת, וכל החומרות של בתי מדרש חלים עליו.
לפיכך, בעת ששמעתי שרוצים לאסור ללמוד בבית-כנסת אחזתני רעדה, מה יעשו כל הכוללים הרבים הלומדים בבתי כנסיות. האם נמנע מהם ללמוד תורה, או שנחייב כל כולל שבו בין עשרה לעשרים איש שילמדו בבנין מיוחד, ועי"כ נשאיר את בתי הכנסיות שישארו שוממין במשך היום?!
ועיין בבא בתרא (דף כ"א ע"א) אם שכן יכול למחות שלא יפתחו מקום שילמדו בו תינוקות של בית רבן. ונפסק בשו"ע (חו"מ סימן קנ"ו סעיף ג'): "וכן יש לו ללמד תינוקות ישראל תורה בתוך ביתו, ואין השכנים יכולים למחות בידו ולומר לו: אין אנו יכולים לישון מקול התינוקות של בית רבן, וה"ה לכל מילי דמצוה שאינם יכולים למחות בידו", ועיין שם בסמ"ע (ס"ק י"ג) שאפילו הם למעלה מחמישים תינוקות.
וכן פסק הרמב"ם (הלכות שכנים פ"ו הי"ב), וז"ל: "וכן יש לו ללמד תינוקות של ישראל תורה בתוך ביתו, ואין השותפין יכולין למחות בידו ולומר לו: אין אנו יכולים לישון מקול תינוקות של בית רבן".
הוי אומר, ק"ו בן בנו של ק"ו, בית כנסת שהוא מקום מקודש, יכולים ללמד שם תינוקות אעפ"י שההפרעה היא גדולה, וכ"ש כשמדובר בבחורים הפותחים שם כולל.
ומהיושר הוא שאברכי הכולל לא ירעישו בבואם ובצאתם לכולל.
לפיכך, מצוה על כל אחד ואחד לעשות כל אשר לאל ידו לבטל את הגזירה החדשה, האוסרת ללמוד תורה בבית הכנסת ולבטל מנהגים שנהגו אבותינו מדורי דורות.
והשומע לנו ישכון בטח ושב ישראל ושקט ושאנן ואין מחריד.
מקורות:
[1] תהלים (פ"ד, ח').
[2] וז"ל: "אחר שיצא מבית הכנסת, ילך לבית המדרש; ויקבע עת ללמוד, וצריך שאותו עת יהיה קבוע שלא יעבירנו אף אם הוא סבור להרויח הרבה".
[3] וז"ל שם: "בית המדרש קבוע קדוש יותר מבהכ"נ, ומצוה להתפלל בו יותר מבית המדרש, והוא שיתפלל בעשרה. הגה: וי"א דאפי' בלא עשרה עדיף להתפלל בבית המדרש הקבוע לו; ודוקא מי שתורתו אומנתו ואינו מתבטל בלאו הכי. ואפילו הכי לא ירגיל עצמו לעשות כן, שלא ילמדו עמי הארץ ממנו ויתבטלו מבית המדרש. וכ"ש שלא יעסוק בתורה בבית המדרש בזמן שהציבור אומרים סליחות ותחינות".