שאלה
אם יש למישהו מניין למנחה וקצת יש לו צורך לקטנים. והשירותים תפוסים אם יחכה יפסיד את תפילה במניין, או שיכול להתפלל ככה?
תשובה
אם יכול להחזיק כשיעור 72 דקות, בין לאשכנזים ובין לספרדים, לא יפסיד זמן תפילה עבור זה.
אמנם לענין תפילה בציבור, לאשכנזים – טוב שיחכה אע"פ שיפסיד תפילה בצבור, ולספרדים – יתפלל עם הציבור.
יש לציין שבכל אופן, אינו עובר משום בל תשקצו.
אמנם אם לא יכול להחזיק עצמו יתפנה ואח"כ יתפלל.
מקורות
כתב השו"ע בסי' ג' סעי' י"ז "המשהה נקביו, עובר משום בל תשקצו" וכתב המשנ"ב בס"ק ל"א "ואם משהא עצמו לקטנים עובר משום בל תשקצו ומשום שלא יהיה עקר וכו' גם האיסור בל תשקצו נדחה מפני כבוד הבריות כגון המשהא נקביו עד שימצא מקום צנוע וכה"ג".
ושיעור הזמן
כתב הכה"ח בס"ק נ' "וכל שיוכל להעמיד עצמו עד כדי שיעור הילוך פרסה אין בו משום בל תשקצו ולא משום סכנה בין בגדולים בין בקטנים לדברי הכל, ויש אומרים שאפילו אינו יכול להעמיד את עצמו פחות הרבה משיעור זה אם כח הדוחה אינו יכול להיות גובר על כח המחזיק אלא רק על ידי סיוע שידחוק האדם את עצמו מעט כדי להוציא הפסולת אין נקרא זה משהה נקביו בידים כדי שיעבור על בל תשקצו כיון דכח הדוחה צריך לסיוע שלו שידחוק את עצמו מעט וזה שאינו דוחה אינו אלא שב ואל תעשה הוא, אבל אם נתגברה תאוותו מאד עד שכח הדוחה גובר על כח המחזיק להוציא הפסולת מבלתי שיצטרך לסיוע הדוחק שידחוק האדם את עצמו אפילו מעט הרי זה עובר על בל תשקצו אם משהה נקביו. רבינו זלמן במהדורא תניינא אות י"א, בן איש חי שם אות ג'". והביאו מרן הרב במאמ"ר ימות החול פ"ג סעי' ב' ולא הכריע בין השיטות.
לגבי תפילה
כתב השו"ע בסי' צ"ב סעי' א' "היה צריך לנקביו, אל יתפלל, ואם התפלל תפלתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל; וה"מ שאינו יכול לעמוד עצמו שיעור הילוך פרסה, אבל אם יכול להעמיד עצמו שיעור פרסה יצא בדיעבד, אבל לכתחלה לא יתפלל עד שיבדוק עצמו תחלה יפה. הגה: וכל הנצרך לנקביו אסור אפי' בדברי תורה, כל זמן שגופו משוקץ מן הנקבים".
וכתב הבא"ח בהקדמה לפרשת ויצא "ולכן צריך להיות האדם נזהר מאד שלא ישהה נקביו וישקץ עצמו, אלא כל עת אשר ירגיש שהגיע זמן הפסולת לצאת יוציאנה תכף בלי איחור ועיכוב כלל, ואזהרה זו צריכה מאד ע"פ הסוד, ובפרט קודם תפלה וברכה ועסק התורה, וכמ"ש בס' חסידים סי' תתי"ח וז"ל, אדם צריך להיות נקי מבפנים כבחוץ שנאמר וכל קרבי את שם קדשו, שלא יהיה בקרביו טנופת, לכן קודם שיתפלל וקודם אכילה ושתיה שהוא צריך לברך יעשה צרכיו וכו' ע"ש. ובגמרא אמרו הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלימה, יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל". והביאו הכה"ח בסי' ג' ס"ק נ"א
וכתב המשנ"ב בסי' צ"ב ס"ק א' "אל יתפלל – דכתיב הכון לקראת אלקיך ישראל וכתיב שמור רגליך כאשר תלך אל בית האלהים ואחז"ל אמר הקדוש ברוך הוא שמור נקביך בשעה שאתה עומד בתפלה לפני".
וכתב בס"ק ב' "וצריך – י"א דדוקא לגדולים אבל לקטנים בדיעבד אין צריך לחזור ולהתפלל ויש חולקין". וכתב הכה"ח בס"ק ד' "ודוקא לגדולים אבל לקטנים אין צריך לחזור. מגן אברהם ס"ק א', סולת בלולה אות ב', מור וקציעה, הלכות קטנות חלק ב' סימן ע"ט, יד אהרן בהגהות הטור, הלכה ברורה אות א', אשל אברהם אות א', מחצית השקל ס"ק א'. מיהו האליה רבה אות ב' כתב דהא דנצרך לנקביו דנקט הש"ס ופוסקים כל נקביו במשמע בין גדולים בין קטנים, וכתב שכן משמע בסעיף ג' וכן מבואר בתשובת הרשב"א סימן קל"א ובתשובת הרמ"א סימן צ"ח ומעדני מלך דף כ"ד יעו"ש, וכן כתב מה"ר יהודה עייאש בספר לחם יהודה והביאו נהר שלום אות א', וכן נראה מדברי המחזיק ברכה אות א' שכתב היה צריך לנקביו וכו' בין גדולים בין קטנים ולא דמי למ"ש לקמן סימן ת"ו יעו"ש. אמנם המאמר מרדכי אות א' כתב להחזיק דברי המגן אברהם והקשה על הרשב"א והרמ"א והמעדני מלך יעו"ש, ומ"ש עליו המחזיק ברכה אות ב' עיין להרב הנזכר בספרו דברי מרדכי חלק א' דף ד"ן ע"א אשר החזיק במאמרו, והביאו דברי מנחם בהגהות הטור אות א' ויפה ללב ז"ל אות ב' יעו"ש, וכן הערך השלחן אות א' אף על גב שהביא דברי תשובת הרשב"א והרמ"א והמעדני מלך אחר כך סיים דאין צריך לחזור לקטנים וכתב שכן משמע בבה"ג יעו"ש, וכן פסקו האחרונים, רבינו זלמן שם, חיי אדם שם, ועיין בנשמת אדם שם אות א', בן איש חי שם".
וכתב המשנ"ב בס"ק ה' "ר"ל אפילו יכול לעצור בעצמו יותר מפרסה כיון שהוא מרגיש בעצמו קצת שצריך לנקביו. ואפילו אם עי"ז שינקה את עצמו לא יהיה יוכל להתפלל עם הצבור אפ"ה טוב יותר להתפלל ביחידי בגוף נקי אמנם אם רואה שעי"ז שיבדוק יעבור זמן תפלה לגמרי הסכים המ"א ושארי האחרונים שמותר להתפלל אם הוא משער בעצמו שיוכל לעצור שיעור שעה וחומש".
וכתב הכה"ח בס"ק ו' "כתב הב"ח אף על פי שבעוד שיפנה יעבור זמן התפלה אסור להתפלל עד שיפנה ואפילו יכול לעמוד עד פרסה יעו"ש, אבל המגן אברהם ס"ק א' כתב אפשר דבזה יש לסמוך על הרי"ף שמתיר לכתחילה ביכול לעמוד עד פרסה, והביאו יד אהרן בהגהות הטור, הלכה ברורה אות א', וכן הסכים אליה רבה אות ג', נהר שלום אות א', נוה שלום אות א', בית עובד אות ל"ו, רבינו זלמן אות א', קיצור שלחן ערוך סימן י"ב אות ג'".
וכתב אליה רבה שם דאם יעבור תפלת צבור יפנה קודם, וכן כתב חיי אדם כלל ג' אות ד', חסד לאלפים אות ב', עמודי השלחן שם. אבל הרב חיד"א בקשר גודל סימן ז' אות ל"ג כתב דגם אם יעבור זמן תפלה בצבור אם יכול לעמוד עד פרסה שרי. ועיין נוה שלום שם".
העולה
אם יכול להחזיק כשיעור 72 דקות, בין לאשכנזים ובין לספרדים, לא יפסיד זמן תפילה עבור זה.
אמנם לענין תפילה בציבור, לאשכנזים – טוב שיחכה אע"פ שיפסיד תפילה בצבור, ולספרדים – יתפלל עם הציבור.
יש לציין שבכל אופן, אינו עובר משום בל תשקצו.