שאלה
מהם התנאים לחמתה מרובה מצילתה?
תשובה
אם השמש בסוכה היא בשווה לסכך בידוע שיש יותר סכך וכשר אבל אם השמש יותר אע"פ שלמלעה (בסכך) שם יותר יש לתקנה.
מקורות
כתב הטור סי' תרל"א "סככה כראוי כיצד דתנן סוכה שצילתה מרובה מחמתה כשירה ודייקינן הא כהדדי פסולה ודווקא כששוין למעלה שאז ודאי למטה חמתה מרובה מצילתה לפי שהחמה מתפשטת בריחוקה אבל אם הן שוין למטה כשירה שאז ודאי למעלה הצל מרובה ובעה"ע כתב בהפך שאם למעלה שוין כשירה שאז ודאי למטה צילתה מרובה מחמתה לפי שהחמה מועטת למטה ואם למטה שוין אז למעלה חמתה מרובה פסולה ואם ברוב ממנה צילתה מרובה שני משהויין ובמיעוט ממנה חמתה מרובה משהו בענין שכשנצטרף יחד החמה והצל של כל הסוכה יהיה צילתה מרובה מחמתה משהו כשירה".
כתב הב"י סי' תרל"א "בפרק הישן (כב.) תנן סוכה המדובללת ושצלתה מרובה מחמתה כשרה ודייק בגמרא (שם:) הא כי הדדי פסולה והתנן באידך פרקין (ב.) ושחמתה מרובה מצלתה פסולה הא כי הדדי כשרה לא קשיא כאן מלמעלה כאן מלמטה אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כזוזא מלעיל כאסתירא מלתחת. ופירש רש"י כאן מלמעלה כאן מלמטה. הא דדייקינן כי הדדי פסולה למעלה קאי כשיש בין קנה לקנה כמלא קנה אפילו מצומצם פסולה לפי שחמת האויר נראית בארץ רחבה הרבה מן הצל של סכך והא דדייקינן כי הדדי כשרה נקט שיעוריה מלמטה שחמה וצל שוים בידוע שהקנים רחבים מן האויר: כזוזא מלעיל כאסתירא מלתחת. כשהנקב רחב כשיעור זוז חמתו מרובה מלמטה כשיעור סלע: וכתבו התוספות (כב: ד"ה כזוזא) שהקשה רבינו תם דרב [פפא] גופיה אית ליה פרק קמא דעירובין (טו:) פרוץ כעומד מותר והתם נמי פסקינן הלכתא הכי ועוד קשה דאמרינן פרק קמא דקידושין (יא:) דעבדי אינשי דקרו לפלגא דזוזא אסתירא אלמא דאסתירא פחות מזוזא ומפרש רבינו תם כאן מלמעלה מי שמודד האויר מלמעלה כי הדדי כשרה לפי שהוא עומד כפרוץ אבל העומד מלמטה בארץ ומעיין כלפי מעלה ודומה כי הדדי פסולה לפי שהאויר שהוא רחב כי זוזא דומה בעיניו קטן כאסתירא מחמת שהוא רחוק ממנו וראיה לדבר ונהי בעינינו כחגבים (במדבר יג לג) וכוכב גדול בשמים דומה בעינינו קטן (ב"ב עג.): והרא"ש (סי' ג) השיב על דברי רבינו תם דרב [פפא] נראה לי דלא שייך להביא לכאן פרוץ כעומד דדוקא גבי סכך פסול וסכך כשר המונחים זה אצל זה שייך להזכיר פרוץ כעומד כדמייתי ליה אמתניתין (טו.) דהמקרה את סוכתו בשפודין אבל גבי סוכה סכך ואויר ניתנה הלכה שיהא הצל מרובה וכן מצינו (ז.) לענין פרוץ כעומד של דפנות מועיל קנה קנה פחות משלשה אף על פי שהפרוץ מרובה ולענין סכך אינו מועיל מפני שהחמה מרובה ואף על פי שאסתירא פלגא דזוזא אפשר דאסתירא מטבע נחושת ורחב יותר מזוזא וכן מצאתי כתוב בשם ה"ר ישעיה ז"ל ובעל העיטור (הל' סוכה פג:) כתב בשם רבותיו אם יש בין קנה לקנה כמלא קנה למעלה למטה צלתה מרובה מחמתה שהחמה מועטת למטה כשרה ואם למטה כי הדדי למעלה חמתה מרובה מצלתה ופסולה עכ"ל. ולא הביא רבינו פירוש רבינו תם מפני שהרא"ש השיב על דבריו: והר"ן (י: סוף ד"ה גמ') הביא פירוש רבינו תם וכתב דלפי דבריו צריך לומר שהאויר מתמעט יותר מן הסכך לפי שאין כח הראות נתפס בו וצריך לומר גם כן דכי אמרינן צלתה מרובה מחמתה מלמטה כשרה דוקא בסוכה שאינה גבוהה אלא שיעורה מצומצם שהרי הדבר ידוע שלפי גובה הסוכה נופל הטעות ואם היא גבוהה הרבה יהא אפשר שאף על פי שמלמטה נראה לו שתהא צלתה מרובה מחמתה למעלה הויא חמתה מרובה מצלתה אלא ודאי כדאמרן ע"כ. ומ"מ גם הוא ז"ל השיב על קושיית רבינו תם והעלה דפירוש רש"י עיקר וכן פירש הרי"ף (י:) וכן דעת הרמב"ם בפרק ה' (הי"ט) וכתב שם הרב המגיד (הט"ז) גבי סיכך בדבר פסול ודבר כשר שמבואר בחכמות הראיות במופת שאור השמש הנכנס בחור מרובה על החור וזה שלא כדברי בעל העיטור ולפיכך פירוש רש"י הוא עיקר. ומה שיש לדקדק בדברי הרמב"ם בזה אכתוב בסימן זה בס"ד גבי סככה בשפודין (שלז. ד"ה ומ"ש ואין בהם)", כלומר דנחלקו הראשונים דדעת ר"ת שאם שווים למעלה אף שלמטה נראה כאלו חמתה מרובה מצילתה כשר ודעת הרא"ש רמב"ם רי"ף שבעינן שלמטה יהיה צילתה מרובה מחמתה וא"כ צריך שבסכך יהיה רוב סכך וראה עוד בבה"ל ד"ה שוים.
כתב השו"ע סי' תרל"א סעי' א' "סוכה שחמתה וצלתה שוים מלמעלה, פסולה, לפי שהחמה מתפשטת בריחוקה ויהיה למטה חמתה מרובה מצלתה; אבל אם חמתה וצלתה שוים מלמטה, כשרה".
וכתב המשנ"ב ס"ק א' "יהיה למטה חמתה מרובה מצילתה – ואז יתבטל המיעוט נגד הרוב והוי כאלו לא סיכך כלל ובשוים מלמטה כשרה דידוע דאז למעלה מקום הקנים רחבים מן האויר".
וכתב הכה"ח ס"ק ב' "וכתב הב"ח דלענין הלכה יש להחמיר כחומרת רש"י וכחומרת בעל העיטור והלכך בין ששוין למעלה ובין ששוין למטה פסולה, וגם יש להחמיר כחומרא של ר"ת והלכך כשעומד למטה ומעיין כלפי מעלה אפילו נראה לו צלתה מרובה פסולה עכ"ל. והביא דבריו העטרת זקנים, שיירי כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף אות א', עולת שבת אות א', אליה רבה אות א'. ועיין בספר בגדי ישע שכתב דגם רש"י מודה בזה לר"ת דאסור לעמוד למטה ולמדוד למעלה וזה אסור לכולי עלמא יעו"ש. והיינו דוקא אם יש הפרש מועט בין סכך לאויר אסור לעמוד למטה ולמדוד למעלה דחיישינן שמא יטעה, אבל אם נראה לעין כל שהסכך מרובה על האויר פשיטא דיכול לעמוד למטה בתוך הסוכה ולראות הסכך אם הוא מרובה כל כך על האויר ואין בו ספק".
העולה
כיון שנראה כשווה על הרצפה כשר לכו"ע