שאלה
האם אפשר להשתמש בכספי מעשר לצורך סעודת הודיה?
תשובה
אם כשנדר לעשות מסיבת הודיה חשב לעשותה בכספי מעשר או שרוצה עתה לעשות יכול לעשות מכספי מעשר כיון שאין חיוב במסיבת הודיה (עם סעודה).
אמנם אם נדר לעשות מסיבת הודיה לא יכול לעשותה מכספי מעשר אמנם אם רוצה לעשות סעודה יותר גדולה מה שמוסיף יכול.
אמנם את הכסף שמפריש לצדקה טוב שיפריש שלא מכספי מעשר כפי יכללותו ויתן לעניים.
מקורות
כתב הכה"ח סי' רי"ח ס"ק ט"ל "כתב בזוהר הקדוש פרשת בא דף מ"א ע"א וז"ל חובה איהו על בר נש לאשתעי תדיר קמי קודשא בריך הוא ולפרסומי ניסא בכל אינון נסין דעבד, ואי תימא אמאי איהו חובתא והא קודשא בריך הוא ידע כולא כל מה דהוה ויהוי לבתר דנא ואמאי פרסומא דא קמיה על מה דאיהו עבד ואיהו ידע, אלא ודאי איצטריך בר נש לפרסומי ניסא ולאשתעי קמיה בכל מה דאיהו עבד בגין דאינון מלין סלקין וכל פמליא דלעילא מתכנשין וחמאן לון ואודן כלהו לקודשא בריך הוא, ואסתלק יקריה עלייהו עילא ותתא עכ"ל. וכתבו האחרונים מי שנעשה לו נס יש להפריש לצדקה כפי השגת ידו ויחלק ללומדי תורה, ויאמר הריני נותן זה לצדקה ויהי רצון שתחשב לי במקום קרבן תודה שהייתי חייב להקריב אילו היה בית המקדש קיים, ואחר כך יאמר פרשת תודה".
והוסיף המשנ"ב סי' רי"ח ס"ק ל"ב "וטוב וראוי לו לתקן איזה צרכי רבים בעיר ובכל שנה ביום הזה יתבודד להודות לה' יתברך ולשמוח ולספר חסדו".
ב
וכתב הרמ"א יו"ד סי' רמ"ט סעי' א' "ואין לעשות ממעשר שלו דבר מצוה, כגון נרות לבית הכנסת או שאר דבר מצוה, רק יתננו לעניים".
וכתב הט"ז בס"ק א' " ולענין לקנות מצות בבית הכנסת במעות מעשר נ"ל דאם בשעת קניית המצות היה דעתו על זה שרי דהא המעות לצדקה אזיל ואף שהוא נהנה במה שמכבד לקרות אחרים לס"ת אין זה איסור שהרי בכל מעשר יש טובת הנאה לבעלים מה שאין כן אם בשעת קניית המצות לא נתכוין ליתן ממעשר ואח"כ רוצה לפרוע ממעשר ה"ל כפורע חובו ממעשר כנ"ל בזה. וכתב בדרישה בשם תשו' מהר"ר מנחם שמותר ליתן מן המעשר להיות בעל ברית או להכניס חתן לחופה או לקנות ספרים ללמוד בהם ולהשאילן לאחרים ללמוד בהם אם לא היה יכולת בידו ולא היה עושה המצוה עכ"ל ונראה לי דכשקונה בעדו ספר צריך לכתוב עליו שזהו מן המעשר למען ידעו בניו דבר זה ולא יחזיקוהו להם".וכתב הש"ך בס"ק ג' "מהרש"ל והדרישה כתבו בשם תשובת מהר"מ דכל מצוה שתבא לידו כגון להיות בעל ברית או להכניס חתן וכלה לחופה וכה"ג וכן לקנות ספרים ללמוד בהם ולהשאילן לאחרים ללמוד בהם אם לא היה יכולת בידו ולא היה עושה אותה מצוה יכול לקנות מן המעשר ע"כ". וראה ברעק"א ובבאר הגולה. וראה עוד בבית דינו של שלמה יו"ד סי' א'.
וכן כתב מרן הרב במאמר מרדכי שבת פכ"ח סעי' כ"ה "הכלל הוא: כל דבר שאדם חייב לעשותו – אינו יכול לשלם אותו ממעשר כספים, ולכן אם נוהג לקנות "מפטיר" כל שנה – אינו יכול לשלם לבית הכנסת ממעשר כספים, אבל אם רוצה להוסיף על הסכום מעבר למה שרגיל לתת כדי לזכות במצוה – יכול לתת את התוספת כנדבה ממעשר כספים".
שולחן ערוך יורה דעה סימן רמו בסעי' ד' כתב "חייב אדם לשלש למודו, שליש בתורה שבכתב, דהיינו הארבעה ועשרים; שליש במשנה, דהיינו תורה שבעל פה, ופירושי תורה שבכתב בכלל זה; שליש בתלמוד, דהיינו שיבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו, ויוציא דבר מתוך דבר, וידמה דבר לדבר וידון במדות שהתורה נדרשת בהם עד שידע היאך עיקר המצות והיאך יוצא האסור והמותר וכיוצא בזה, דברים שלמד מפי השמועה".
ג
וכתב באהבת חסד חלק ב פרק יט אות ב' "ודע דכתבו האחרונים דיכול להכניס חתן וכלה לחופה ממעות מעשר אם לא היה יכולת בידו לעשות המצוה בלתי זה וכן כה"ג לענין להיות בעל ברית ממעות מעשר או לכתוב בהן ספרים ולהשאילם לאחרים ומותר ללמוד בהן ג"כ בעצמו רק שיזהר לכתוב עליהן שהם ממעות מעשר כדי שלא יחזיקו בהן בניו אחר פטירתו בשלהן ויש שמפקפקין בכל זה עיין בפתחי תשובה [בשם החתם סופר בסימן רמ"ט] שכתב דלהמהרי"ל והרמ"א המעשר הוא רק לעניים לבד ולא שאר דבר מצוה כלל ונראה דאם ע"י שהוא בעל ברית יש טובה לאבי הבן שמטה ידו ואין לאל ידו להוציא הוצאות וכן להכנסת חתן וכלה לחופה אם מטה ידם וכה"ג לענין לקנות ספרים להשאילם לאחרים שאין ביכולתם לקנות לעצמם אין להחמיר בזה כלל דזה גופא הוא כמו צדקה. ולקנות עליות ממעות מעשר אם המעות מתחלק לעניים ג"כ אין להחמיר לכו"ע. ולשלם ממעות מעשר שכר לימוד לבניו אסור לכו"ע דזה הוי מצוה שמחויב בעצמו ללמד לבניו או לשכור להם מלמד ואין לפרוע חובו ממעות מעשר אבל לבני עניים אחרים מותר ומצוה רבה איכא בזה ".
העולה
אם כשנדר לעשות מסיבת הודיה חשב לעשותה בכספי מעשר או שרוצה עתה לעשות יכול לעשות מכספי מעשר כיון שאין חיוב במסיבת הודיה (עם סעודה).
אמנם אם נדר לעשות מסיבת הודיה לא יכול לעשותה מכספי מעשר אמנם אם רוצה לעשות סעודה יותר גדולה מה שמוסיף יכול.
אמנם את הכסף שמפריש לצדקה טוב שיפריש שלא מכספי מעשר כפי יכללותו ויתן לעניים