שאלה
האם מי שרחוק מבית העלמין אך רואה את בית העלמין מברך ברכת "אשר יצר אתכם בדין וכו'" ?
תשובה
אם ראה בית הקברות בנסיעה מרחוק – יש אומרים שמברך ויש אומרים שלא מברך וספק ברכות להקל.
אם נכנס לבית הקברות – הטוב ביותר שיברך בשעה שעומד בתוך ד' אמות של הקבר, אמנם משעה שנכנס לתחום בית הקברות יכול לברך אמנם מעיקר הדין יכול לברך בשעה שנוסע קרוב אליהם וכן יעשה כהן. ויש שנהגו (בגדד) שלא לברך בשם ומלכות רק בזמן לויה וכן נהג מרן הרב.
אם נסע וראה בית קברות ונכנס לבית הקברות בתוך ל' יום – לא יברך.
אם היה בבית הקברות בתוך ל' יום ונתחדש עוד קבר – מברך אמנם אם מסופק לא יברך
מקורות
כתוב בגמ' ברכות דף נח ע"ב "תנו רבנן: הרואה קברי ישראל אומר: ברוך אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין, וכלכל אתכם בדין, ואסף אתכם בדין, ועתיד להקימכם בדין. מר בריה דרבינא מסיים בה משמיה דרב נחמן: ויודע מספר כולכם, והוא עתיד להחיותכם ולקיים אתכם, ברוך מחיה המתים".
כתב השו"ע סי' רכ"ד סעי' י"ב "קברי ישראל, אומר: בא"י אמ"ה אשר יצר אתכם בדין",
כתב בשו"ת בצל החכמה חלק ג סימן מ "אך הרי מפורש בס' כלבו, הרואה קברי ישראל אומר יחיו מתיך וכו' העובר בין קברי ישראל אומר ברוך אשר יצר אתכם בדין וכו', מבואר כי אינו מברך ברכת אשר יצר אתכם בדין רק בעובר בין הקברים כדמוכיח לה מיני' בס' לקוטי מהרי"ח שהזכיר מע"כ ושכן מבואר בתוספתא וירושלמי, וחלילה לנו לנטות מהמפורש בראשונים, מ"מ כיון שספר כלבו הי' פתוח לפני מרן הב"י ובהרבה מהלכותיו מעתיק דעתו ושיטתו, וכאן השמיטו לגמרי, נראה דס"ל למרן ז"ל, דכיון דמתנ' סתמא קתני הרואה קברי ישראל אומר ברוך וכו' וכן העתיקוהו סתם כל הפוסקים אשר מפיהם אנו חיים, הרי"ף הרא"ש בעל הלכות גדולות הראבי' האגודה והראב"ן בפסקיהם בפ"ט דברכות, וכ"ה גם ברמב"ם (פ"י מה' ברכות ה"י) ובסמ"ג (עשין כ"ז) בס' ארחות חיים למהר"א מלוניל (הל' ברכות אות מ"ו) ברוקח (סי' שמ"ג) באבודרהם (ברכות שבח והודי') ברבינו ירוחם (נתיב י"ג חלק שני) ובטור (סי' רכ"ד) הו"ל דעת הכלבו דעת יחידאי ולא חש מרן לדעתו, וסתם כדעת כל הראשונים, דהרואה קברי ישראל מברך, וכן כתבוהו סתמא כל הפוסקים האחרונים הבאים אחריו, וממילא שגם ברואה אותם מרחוק מברך כמש"כ לעיל (אות א')".
וכתב הכה"ח בס"ק ל"ז "ואם בעד החלון ביתו ורואה הקברים צדד פרי הארץ חלק א' סימן ז' כל שיש שלשים יום שלא הלך לבית הקברות עצמו כשילך יברך. אבל הרב צרור הכסף סימן א' השיגו וכתב עליו דאין הנידון דומה לראיה יעו"ש. והביא דבריו הברכי יוסף אות ד', שערי תשובה אות ט'. וכן נראה משו"ת עמודי אור סימן ד' שאין לברך, והביאו השדי חמד באסיפת דינים מערכת ברכות סימן ב' אות י"ז יעו"ש. ועל כן כל שראה תוך שלשים יום אפילו בעד החלון אין לברך". ודייק בשו"ת בצל החכמה חלק ג סימן מ "וממילא שאם לא ראה הקברים ל' יום ואח"כ רואה אותם מרחוק צריך לברך".
וכן מבואר בערוך השולחן סעי' ח' וז"ל: "ויברך כשהוא סמוך להקברים תוך ד' אמות ועל קבר אחד אינו מברך וכהן שא"א לו לקרב עצמו להקברים נראה שיכול לברך מרחוק כיון שרואה אותם וכן ההולך לדרכו או נוסע בעגלה כיון שרואה הקברים נראה שמברך".
אמנם אשל אברהם (בוטשאטש) כתב "היום סבבתי בית החיים ונזהרתי שלא לראות גם אל המצבות, רק כיון שבלי דעת בא לעיני ממקצת מאיזה מצבה, לזה כיון שהיה יותר מל' יום מהסיבוב שבתשעה באב הרהרתי הברכה, וכמו שכתבתי במקומות רבים שהרהור כדבור דמי על הצד היותר טוב, כי אני מסופק אם לברך על ראיה שמבחוץ למקום המוקף מחיצות. ובפרט שאין רואה מהות מהקבר והגולל ודופק, ולא עפר תיחוח שעל גבי הקבר, כיון שהוא מרחוק, ובפרט כשהארץ מלובשת בעשבים ודשאים, ועל ידי ראית מצבה יש מקום לומר שהוא כראיה ממש. שהגם שראיית ההיקף הגם שהיא ידיעה שכראיה אין לברך עליה לכולי עלמא, מכל מקום מצבה שהיא טפילה ממש אל הקבר הגם שאיננה נאסרת בהנאה בהחלט עיין בשו"ע [יו"ד סימן שסג סעיף א בהגה], על כל זה כיון שהוא בתוך ד' אמות שהוא גדר מקום אחד של אדם והוא סוף ממש להקבר, אולי יש לברך בראיית המצבה גם מבחוץ להיקף המחיצה. ועל ידי ספיקות שיש לי כעת בזה, עלה בלבי לראות כלל גם אל המצבות ולהרהר הברכה בשלימותה ולומר אתה גבור כו' מוריד הטל כו' מי כמוך אב הרחמן כו' ונאמן כו', ולומר דרך כלל בקשה שיתעוררו זכיות דורות עם בני ישראל הקודמים לטובה, וכן הוא על צד היותר טוב".
וכן כתב בתשובות והנהגות כרך ג סימן פ "ולמעשה קשה להכריע בנוסע, דיש לומר דאף לשו"ע שנקט הרואה כוונתו שנמצא במקום שנתקדש סביב כבית הקברות, ולא הזכיר כן להדיא, שהדבר פשוט שנוסח הברכה "אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין כו'" כמדבר אל המתים, היינו בבית הקברות דוקא, ולא כשנוסע בכביש ממרחק, ולכן אף שהראשונים כתבו הלשון "הרואה" כוונתם רק כשנמצא בבית הקברות שבזה דוקא שייך נוסח הברכה.
לפיכך נלע"ד שאין לברך אלא אם נמצא בתוך בית הקברות, והיינו מיד כשנכנס ורואה קרקע הקברות יברך הברכה, אבל ברואה ממרחק אין לברך כלל, מיהו יש להסתפק בעבר בבית הקברות בתוך שלשים יום במכונית ולא בירך, ועכשיו לאחרי שלשים יום נכנס עוד פעם לקברות ממש צ"ע אם לברך, ויש לצדד שצריך דוקא ראייה בהתבוננות וכוונה לראות, אבל נראה שהנמנע כה"ג לברך בשם ומלכות עדיף טפי, ויברך רק על הנוספים שנקברו מאז שבזה הסכימו האחרונים לברך אף תוך שלושים יום. וכמ"ש הברכ"י שם בשם הרדב"ז, ע"ש".
ב
וכתב בבן איש חי ש"ר פרשת עקב סעיף טו "הרואה קברי ישראל מברך בשם ומלכות הברכה הכתובה במחזור, אך פה עירנו בגדאד יע"א לא נהגו לברך אפילו בלי שם ומלכות, כי בערב ר"ה הולכים כל הקהל לבית הקברות ואין מברכין כלל, ורק בחידוש מת ב"מ אחד מברך הברכה ההיא בשם ומלכות בהרמת קול והקהל המלוים את המת עונים אמן, וצריך להודיעם שיתכונו שומע ומשמיע לצאת י"ח, וגם כשיוצאים בערב ר"ה ובשאר זמנים יזהרו לברך לפחות בלי שם ומלכות, ומה שלא היו נוהגין מקודם לברך אפילו בלי שם ומלכות, אין זו הוכחה למנהג, די"ל הואיל ולא שגורה בפומייהו לכך אין מברכין, וקודם כמה שנים הדפסתי פה עירנו תפלת בית עלמין מתוקנת היטב, והדפסתי בה ברכה זו בלי שם ומלכות כדי לברך".
ג
כתב הכה"ח בס"ק ל"ט " מיהו הברכי יוסף אות ה' הביא תשובת הרדב"ז הנז' שהיא בכ"י וכתוב שם שאם ח"ו נתחדש בו קבר ונתוסף צריך לברך כי על אותו הנוסף לא בירך וישב מה שאומרים והוא יודע מספר כולכם בלשון רבים יעו"ש, וכתב דגם בארחות חיים אות מ"ו כתב כהרדב"ז יעו"ש. וכן כתב המאמר מרדכי אות ד' דמנהג העולם דאי אתרע מילתא אפילו תוך שלשים חוזר הש"ץ ומברך אותה כפעם בפעם, וכתב הטעם משום דעל מת זה מברך וקבר לא דוקא אלא אפילו אינו קבור ודלא כהלכות קטנות יעו"ש".
וכן כתב בערוך השולחן שם "ואם ראה בית הקברות אחר מברך אף בתוך ל' וכן אם נתוספו קברים בבית הקברים זה ג"כ חוזר ומברך ואם יש ספק אם נתוספו אינו מברך".
העולה
אם ראה בית הקברות בנסיעה מרחוק – יש אומרים שמברך ויש אומרים שלא מברך וספק ברכות להקל.
אם נכנס לבית הקברות – הטוב ביותר שיברך בשעה שעומד בתוך ד' אמות של הקבר, אמנם משעה שנכנס לתחום בית הקברות יכול לברך אמנם מעיקר הדין יכול לברך בשעה שנוסע קרוב אליהם וכן יעשה כהן. ויש שנהגו (בגדד) שלא לברך בשם ומלכות רק בזמן לויה וכן נהג מרן הרב.
אם נסע וראה בית קברות ונכנס לבית הקברות בתוך ל' יום – לא יברך.
אם היה בבית הקברות בתוך ל' יום ונתחדש עוד קבר – מברך אמנם אם מסופק לא יברך