שאלה
אכל כזית מזונות (עוגה וכדו'?) וכזית אורז מה יברך ברכה אחרונה?
תשובה
בין לאשכנזים ובין לספרדים יברך על המחיה תחילה ויפטור את האורז.
מקורות
כתב השו"ע סי' ר"ח סעי' ז' "הכוסס (פי' האוכל) את האורז, מברך עליו בפה"א ואחריו בורא נפשות; ואם בשלו [הגה: עד שנתמעך], או שטחנו ועשה ממנו פת, מברך עליו בורא מיני מזונות ואחריו בורא נפשות; והוא שלא יהא מעורב עם דבר אחר אלא אורז לבדו".
וכתב המשנ"ב ס"ק כ"ה "האורז – ריי"ז דוחן היר"ז בל"א [ב"י ולבוש] ויש מפרשים איפכא וע"כ יש מחמירין דלא יאכלם כשנתמעכו אלא תוך הסעודה או שיברך עליהם שהכל מחמת ספק ובלחם חמודות כתב דסוגיין דעלמא אורז ריי"ז דוחן היר"ז וכן מוכח בברכי יוסף ומטה יהודה וכן מצאתי במעשה רב מהנהגות הגר"א דאורז הוא ריי"ז ומברך עליהם במ"מ".
ב
וכתב הבה"ל ד"ה עד שנתמעך "עד שנתמעך – עיין במ"ב והנה בב"י מסתפק בעיקר הדין בביאור דברי רבינו יונה דמשמע מדבריו דבאורז מבושל אף כשהם שלמים מברך במ"מ ודחה קצת ע"ש ובכ"מ הסכים כן וכן מצדד הא"ר בשם הכלבו שכן הוא דעת רבינו יונה [וכן משמע מהגר"א אכן לא ביאר הכרעתו להלכה בזה אם נתפוס כרבינו יונה או כהרא"ש שחולק עליו בזה] ולדינא מחולקים בזה הרבה אחרונים אם לברך על אורז שלמים במ"מ או בפה"א או שהכל מספיקא [עיין בב"ח ובע"ת ובשל"ה ובט"ז ובמטה יהודה ובברכ"י ובמאמר מרדכי ובישועות יעקב ובהלק"ט ודה"ח] והעיקר לדינא נ"ל כדברי הרמ"א והאחרוני' הנמשכין אחריו דכשיתמעכו מברך במ"מ אבל אם הם שלמים מברך בפה"א דאף אם נפרש בדעת רבינו יונה שסובר דאף בשלמים במ"מ מ"מ בהרא"ש משמע להדיא דדוקא כשבשלו ועשאו כמין דייסא מברך במ"מ וכמו לענין חטין בס"ד וכן העתיק רי"ו ומצאתי עוד חבל ראשונים שסוברים כן הלא המה תוספות רבינו יהודה והעתיק דבריו גם האו"ז וכ"כ הריא"ז והובא בש"ג דדוקא כשעשאו כעין דייסא מברך במ"מ אבל כשהגרעינין שלמים מברך בפה"א. אכן מדברי הפמ"ג משמע שכ"ז בשלמים לגמרי אבל אם הוסר קליפתן כמו אורז שלנו יש לצדד באין /דאין/ זה בכלל שלמים אף אם לא נתמעכו ע"י הבישול דבלא"ה אפילו בחטים דעת הרמב"ם לפי מה שביארו המ"א בסק"ב דבהוסר קליפתו יוכל לברך במ"מ ואף דמדברי רבינו יונה משמע דהוא סובר שם דדוקא כשנדבקו ע"י הבישול וכמו שהעיר שם המ"א הא באורז דעתו בלא"ה דאפילו בשלמים מברך במ"מ וע"כ נראה דהמברך עליהם במ"מ לא הפסיד [ובפרט דבדיעבד ויצא בברכת במ"מ על כל מילי דזיין]".
וכתב המשנ"ב ס"ק כ"ו "עד שנתמעך – היינו אפילו נתמעך קצת ע"י הבישול אבל כשהם עדיין שלמים מברך בפה"א ואפשר דאפילו אם רק הוסר קליפת האורז כמו בשלנו ג"כ לא מקרי שלמים ומברך עליהם במ"מ [פמ"ג] ומ"מ אם בירך בפה"א משמע שם דיוצא בזה עי"ש".
ג
כתב בשערי תשובה ס"ק ה' "האורז. עבה"ט ועי' בבר"י בשם מהר"י מולכו והלק"ט סי' ח' אם אכל אורז מבושל ובירך על המחיה או שאכל לחמניות ואורז ובירך על המחיה פוטר את האורז בדיעבד ומיקרי שפיר מחיה וכלכלה ע"ש ונראה דאף לדידן דמספקא לן איזה אורז מ"מ כיון שכבר בירך על המחיה אינו חוזר ומברך בנ"ר דספק להקל וע' בפ"מ שתמה דלמה אין מברכין על גרופין מטטרקי בפה"א וע' במשבצות זהב בפת שעושין מטורקשין ווייץ".
כתב הבא"ח ש"ר פרשת פינחס סעיף יח "ואם אכל אורז זה ואכל ג"כ פת כיסנין אף על פי שאכל זה לחוד וזה לחוד יברך מעין שלש על כיסנין ויפטור האורז ג"כ בזה הברכה, ודלא כהרב המגיה בחס"ל סי' ר"ח אות י"ט דכתב לברך בנ"ר תחלה על אורז ואח"כ מעין שלש על כיסנין דיש לפקפק בזה משום ברכה שאינה צריכה". וכ"כ הכה"ח בס"ק מ"א, וכן כתב מרן הרב בסידור וכן כתב בוזאת הברכה עמ' 210
ועתה ראיתי להרב הפתח הדביר ס"ק י' שכתב שכיון שאורז הוא ספק יקדים נפשות כדי שלא יפטור את האורז ואח"כ יברך על המחיה ונראה דפליג על הברכ"י הנ"ל.
וראיתי בשו"ת שבט הלוי ח"ט סימן סה "ואשר שאלתם בענין מזונות ואורז רייז אם לברך על המחיה על הלחמניות ובורא נפשות על האורז, או אפשר דלכתחלה אפשר לברך על המזונות ולפטור גם האורז (משום דמזין) והערתם מדברי הברכי יוסף סי' ר"ח שכ' בשם מהר"י מולכו זי"ע ובעל הלכות קטנות דיוצא בכה"ג אבל משמעות הלשון דוקא דיעבד כמש"כ ג"כ בשע"ת שם ס"ק ט' וכב' ר"ל דגם לכתחלה.
ולענ"ד דגם מה שיוצא דיעבד הוא חידוש להלכה דהא חז"ל קבעו דאורז הוא סוג ברכת בורא נפשות, והם שקבעו ברכות והוציאו אורז בברכה אחרונה מסוג בהמ"ז ועל המחיה, אבל לכתחלה ודאי הנלענ"ד לברך גם בורא נפשות, ומלשון הבן איש חי שהביא בס' כף החיים סי' ר"ח בענין זה משמע אפילו לכתחלה אבל אין לי ספר זה, וגם צל"ע לדינא".
ומכל מקום נראה שכיון שסב"ל ובפרט שעל המחיה היא ברכה מבוררת יותר יברך על המחיה.
העולה
בין לאשכנזים ובין לספרדים יברך על המחיה תחילה ויפטור את האורז.