שאלה
מהו המקור שלא עושים ברכת כהנים במנחה ומתי כן אומרים?
תשובה
תפילת מנחה ביום חול – לא נושאים כפים משום שיכרות.
תפילת מנחה בתענית ציבור שאין בה נעילה- אם מתפללים בתוך חצי שעה לשקיעה נושאים כפים וכן נוהגים האשכנזים במקום שנושאים כפים בשחרית. ואם מתפללים מפלג המנחה לא נושאים כפים וכן הדין אם מתפללים קודם.
תפילת מנחה בתענית יחיד – לא נושאים כפים.
מקורות
כתב השו"ע סי' קכ"ט סעי' א' "אין נשיאת כפים אלא בשחרית ומוסף ובנעילה, ביום שיש בו נעילה כמו בי"ה, אבל לא במנחה, משום דשכיחא שכרות באותה שעה, שמא יהא הכהן שכור; וגזרו במנחה של תענית, אטו מנחת שאר ימים; אבל בתענית שאין בו נעילה, הואיל ותפלת מנחה סמוך לשקיעת החמה, היא דומה לתפלת נעילה ואינה מתחלפת במנחה של שאר ימים, הלכך יש בה נשיאת כפים".
וכתב המשנ"ב ס"ק ה' "אטו מנחת וכו' – לפי שביום שיש בו נעילה מתפללים מנחה בעוד היום גדול כדי להתחיל נעילה קודם שקיעת החמה לכן מתחלפת היא במנחה של שאר הימים שהיו נוהגים ג"כ להתפלל בעוד היום גדול מפני שהיו רוצים לאכול אח"כ [שאסור לאכול קודם תפלת המנחה כמ"ש בסימן רל"ב] ובנעילה לא גזרו אטו שאר ימים לפי דליכא תפלת נעילה כ"א בתענית [גמרא]".
וכתב הרמ"א "והמנהג שלנו כבר נתבאר לעיל סי' קכ"ח". וכתב המשנ"ב ס"ק ח' "והמנהג שלנו וכו' – ר"ל שאין נושאין כפים כלל במדינותינו בכל ימות השנה רק בימים טובים וגם זה רק בתפלת מוסף ומ"מ כל הדינים הנזכרים בסעיף זה נ"מ גם לדידן לענין אמירת אלקינו ואלקי אבותינו ברכנו וכו' ולפי המבואר לעיל בסי' קכ"ז דבזמן שראוי מדינא לישא כפים אומרים או"א".
וכתב הכה"ח בס"ק ד' "אבל בתענית שאין בו נעילה וכו'. וכן פסק מרן ז"ל לקמן בשלחן ערוך סימן תקס"ו סעיף ח' דכל תענית צבור יש בו נשיאות כפים במנחה חוץ מיום הכפורים, והוא מש"ס תענית דף כ"ו ע"ב, והטעם כתוב שם כמ"ש כאן בשלחן ערוך דכיון דבסמוך שקיעת החמה קא פרשי כתפלת נעילה דמיא. ואף על גב דלפי דברי האר"י ז"ל נראה דלא יש הפרש בתפילת המנחה דתענית לשאר הימים, מכל מקום כיון דדבר זה נזכר בגמרא אין לזוז ממנו דודאי דחכמי הגמרא הם יודעים הסודות ואנחנו לא נדע כי מי הוא זה ואיזה הוא אשר יוכל לומר נגד מה שנזכר בהדיא בגמרא, ובפרט דגם בדברי המקובלים לא נזכר בהדיא שאין לעשות נשיאות כפים במנחה דתענית, ועוד דאפילו אם תמצא לומר דלא יש טעם בסוד במנחה דתענית משאר הימים מכל מקום הא קיימא לן דאם עושה ברכת כהנים כמה פעמים ביום ליכא בל תוסיף כמו שכתבנו לעיל סימן קכ"ח אות ק"ס, ואם כן כל המפקפק בזה אינו אלא מן המתמיהים. ועיין בדברינו לעיל סימן כ"ה אות ע"ה ודו"ק".
וכתב הכה"ח בס"ק ז' "בענין זמן התחלת תפלת מנחה ביום התענית שעושין בה נשיאות כפים, נראה שהוא באחד עשר ושליש מן היום, דהיינו ארבעים דקים קודם קריאת המג'רב שהוא בשנים עשר שעות מן היום, שהוא אחר שקיעת החמה שאין נראית על הארץ עשרה דקים, לפי מנהג עיר קודשינו בירושלים ת"ו שעושין זמן שקיעת החמה בשנים עשר שעות של היום פחות עשרה דקים. והוא ממשמעות לשון הגמרא שהבאנו לעיל אות ד' שאמרה דכיון דבסמוך שקיעת החמה קא פרשי כתפלת נעילה דמיא, משמע דכל שעושין הנשיאות כפים סמוך לשקיעה כתפלת נעילה דמיא, וסמוך היינו כמו רביע שעה קודם נקרא גם כן סמוך, וכמו רביע שעה גם כן צריך לתפלת לחש וחזרה לאדם בינוני עד שיגיעו לנשיאות כפים, הרי זה חצי שעה קודם השקיעה, ועשרה דקים יש משקיעת החמה עד שתהיה השעה בשנים עשר, הרי ארבעים דקים קודם השנים עשר יהיה זמן התחלת תפלת מנחה ביום התענית. ועוד עיין בב"ח סימן תרכ"ג שכתב דסמוך לשקיעת החמה היינו חצי שעה קודם שקיעתה כפי' סמוך למנחה דהוי נמי חצי שעה קודם, וזהו כשהחמה בראש האילנות שהוא זמן התחלת תפלת נעילה לרב יעו"ש. וכן כתב הט"ז שם ס"ק א', וכתב דגם דעת השלחן ערוך כן יעו"ש. נמצא דזמן תפלת נעילה להב"ח הוא חצי שעה קודם שקיעת החמה, ועשרה דקים יש משקיעת החמה עד שתהיה השעה בשנים עשר, הרי ארבעים דקים קודם השנים עשר יהיה זמן התחלת תפלת נעילה, ואם כן הוא הדין לתפלת מנחה ביום התענית. ואף על גב דיש מחמירין ואומרים דזמן התחלת תפלת נעילה עשרים דקים קודם השנים עשר כמו שכתב הרוח חיים סימן תרכ"ג אות ב', נראה דהכא בתפלת מנחה דתענית דאינו אלא משום גזרה ושלא תתחלף במנחה של שאר הימים אין צריך להחמיר יותר מזה. ואותם שעושים קודם שיעור הנזכר אין למחות בידם כי יש להם על מה שיסמוכו, עיין בית יוסף שם ומשבצות זהב אות א' ודו"ק. ועוד עיין בן איש חי פרשת תצוה אות כ"ג".
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי לימות החול פי"ט סעי' פ"ג בתענית ציבור: אם מתפללים קודם פלג המנחה (היינו שעה ורבע זמניות קודם השקיעה) – לא נושאים כפיהם כלל. ואם מתפללים לאחר פלג המנחה עד חצי שעה קודם השקיעה – לא נושאים את כפיהם, אך אם עלה כהן לדוכן אין מוחין בידו כי יש לו על מה לסמוך. אמנם בחצי שעה סמוך לשקיעה – נושאים את כפיהם ובתנאי שהכהן מתענה".
ב
וכתב הכה"ח בס"ק ו' "כתב מהר"א הלוי בספר גנת ורדים כלל א' סימן ל"ד כשם שיש נשיאות כפים בתענית צבור במנחה הכי נמי בתענית יחיד כמו בז' באדר שמתענים ומתקבצים יחד ומרבים בסליחות ותחנונים, אבל מהר"י שבאבו ז"ל שם בגנת ורדים סימן ל"ג חלק עליו בזה והעלה דבתענית יחיד אין נשיאות כפים אלא שמסיק דמכל מקום נראה שאם עלה לדוכן לא ירד דומיא דמנחת יום הכפורים יעו"ש, וכן הסכים יד אהרן בהגהות הטור יעו"ש, והביא דבריו השלמי צבור דף קמ"ב ע"ג, בית מנוחה אות ג'".
ב
כתב השו"ע סי' קכ"ט סעי' ב' "כהן שעבר ועלה לדוכן בי"ה במנחה, כיון שהדבר ידוע שאין שם שכרות, הרי זה נושא את כפיו ואין מורידין אותו, מפני החשד, שלא יאמרו: פסול הוא ולכך הורידוהו. הגה: ולכן אומרים במנחה ביום כפורים: אלהינו ואלהי אבותינו, אף על גב דאין ראוי לנשיאת כפים, מ"מ הואיל ואם עלה לא ירד מיקרי קצת ראוי (הגהות מיימוני), וכן נוהגין במדינות אלו אף על פי שיש חולקים".
העולה
תפילת מנחה ביום חול – לא נושאים כפים משום שיכרות.
תפילת מנחה בתענית ציבור שאין בה נעילה- אם מתפללים בתוך חצי שעה לשקיעה נושאים כפים וכן נוהגים האשכנזים במקום שנושאים כפים בשחרית. ואם מתפללים מפלג המנחה לא נושאים כפים וכן הדין אם מתפללים קודם.
תפילת מנחה בתענית יחיד – לא נושאים כפים.