שאלה
טבילת אישה בליל שבת האם יש היתר לטבול בבין השמשות או דווקא בצאת הכוכבים?
תשובה
כתב מרן הרב שם בסעי' ט"ז לספרדים מותר לאשה לטבול במקווה של מים חמים כדי להיטהר מנידתה ואפילו בשבת.
וגם לאשכנזים מותר לטבול במים חמים וכן נהגו, אמנם י"א [בדעת האשכנזים] שאין לטבול במים חמים אלא במים שהפיגו צינתן, ולכן אם אפשר לה טוב שתטבול בבין השמשות במים חמים ובתנאי שלא תחזור האשה לביתה עד הלילה.
מקורות
כתב מרן הרב במאמר מרדכי פרק ק"ד בהערות כ"א כ"ב "כתב בשו"ע (יו"ד הלכות מקואות סימן ר"א סעיף ע"ה): "יש מי שאוסר להטיל יורה מלאה מים חמין לתוך המקוה לחממו, וכן למלאות מקוה מים חמין ולחברו לנהר בשפופרת הנוד, הגה: ויש מקילין ומתירין להטיל חמין למקוה כדי לחממו. ומכל מקום יש להחמיר אם לא במקום שנהגו להקל, אז אין למחות בידן".
וכתב ארץ חיים סתהון (יור"ד סימן ר"א סעיף ע"ה): "יש מי שאוסר להטיל יורה מליאה מים חמין לתוך המקוה לחממו וכו' עו' לעיל סימן קצ"ח סעיף ל"א ובית יוסף לעיל סוף סימן קפ"ז. וכתב מור"ם בהג"ה דיש מקילין ובו', ומ"מ יש להחמיר אם לא במקום שנהגו להקל אז אין למחות בידם עכ"ל. וכ"כ הרדב"ז בתשובתיו הישנות סוף סימן צ"ה ועי' שולחן גבוה לעיל סימן קצ"ח סוף ס"ק ע"ב וחזון נחום פ"ה דמקואות מ"ה דף קפ"א ע"א זרע אברהם יו"ד סימן י"ט ומ"ש מורינו הרה"ג מהר"ר גבריאל איספיראנסה הובא בתשו' לב שלמה סימן ך' ובית יהודה ח"ב סימן ל"ב וסוף סימן ק"ט בריכות המים יו"ד סימן זה תשו' חסד לאברהם אלקלעי יו"ד סימן כ"ט. והנה בדבר היתר חימום המקוה שעשו מעשה בעיה"ק חברון בשנת ש"פ שהובא בחזון נחום הנז"ל, זכינו בזמנינו לתשובות נבחר מכסף להרב המוסמך מהר"י פינטו ז"ל הרי"ף המפרש על עין יעקב שנדפס מכת"י ושם בסימן י"ז הובא תשו' רבני עיה"ק חברון ת"ו שבזמן הנז"ל להתיר בחברון ת"ו לחמם המקוה משום שכמה בנות ישראל נעקרות מפני הצינה והקור ואולי מתבטלת טבילת מצוה בזמנה וכו' ומבואר שם כי כתבו לחכמי ההוראה שבצפת וירושלים ת"ו והסכימו עמם. גם הגיע לידם פסק מורינו הרב מהריט"ץ ז"ל שהתיר ובדף כ"ג סוף ע"א כתוב וז"ל: ואחרי שרוב בנין ורוב מנין מהפוסקים מתירים אין לנו לחוש לסברת יחיד, ובפרט כי רבותינו רבני צפת ת"ו מימי קדם בהיותה מליאה ועומדת על תילה התירו לעשות מעשה לכתחילה לחמם המקוה, וגם עתה מקרוב זה עשרים שנה כאשר בא הרופא הרב עובדיה ויליסיד נ"ע שחשש להיזק בנות ישראל ועשה מעשה על פי חכמי הדור, וגם פה בזמן החכמים החסידים הרב אברהם בן יקר והרב מלכיאל אשכנזי הוזכר לשבח בשל"ה ריש מסכת יומא קדושים אשר בארץ עשו מעשה לחמם המקוה, גם אנחנו נלך אחרי עקבותיהם ללכת בנתיבותם כי מעשה רב ואפילו הרב מהר"י קארו עשה מעשה לחמם המקוה נגד מ"ש בספרו סברת האוסר כי רבים מבני עליה הם המתירים, עי' מה שכתבתי בכללים סימן כ"ג ועלייהו קא סמכינן עכ"ל. ועל פי זה כתב בתשובת רב פעלים ח"ב יו"ד סימן כ"ו דהגם שהעיד הרב בריכות המים הנז"ל דהסכימו רבני דורו שבירושלים ת"ו לאסור, הוא משום שלא ראו תשובת נבחר מכסף להרי"ף הנז"ל כי עדין לא נדפסו תשובותיו בזמניהם, עי' מה שכתבתי בכללים סימן ד', ואנחנו שזכינו לראות עדות גדולי הדור הקדמונים להתיר כנז"ל יכולים אנו לסמוך על זה ולהתיר". וכן נהגו בכל המקומות לחמם מי המקוה גם לשבת באופן המותר, ובמקום שמחמירים ימשיכו במנהגם.
ב
וטעם ההיתר של טבילה במים חמים
כתב בשו"ת חכם צבי (סימן י"א): "כי הטבילה בליל שבת בחמין ודאי אסורה אליבא דכ"ע, והעוברת וטובלת בלילי שבתות בחמין ודאי איסורא עבדא ושרי למיקרייה עבריינא כדאיתא בגמ' ומנדין עליה כמ"ש הרמב"ם ז"ל. וגם לטבול ביום שביעי לכתחלה אסור אליבא דכל הפוסקים ז"ל וכו' והטוב והישר הוא שתטבלנה בצונן כמו שטובלות הנשים ברוב מקומות ישראל. ומה שאומרות מן האסטניסות מילי דכדי נינהו ושומר מצוה לא ידע דבר רע או תדחה הטבילה עד מוצאי שבת או תפיג צינת המים לבד ולא תתחמם עד שיעור שיקרא להם מים חמים, וכל אלו הם דרכים נכונים וישרים למוצאי דעת וכו' ומ"מ הלכה למעשה נראה לי לפסוק דבעסק מצוה כטבילת אשה והוא שעת הדחק לפי"ד שאסטניסות ומפונקות הן וא"א להן בענין אחר מותר להן לטבול בין השמשות וכו' סוף דבר הלכה למעשה אני אומר שאין להן להנשים לטבול בחמין בליל שבת ולא בע"ש שהוא יום שביעי שלהן. אלא תטבולנה בצונן ליל שבת או בהפגת צינתן בלבד עד שלא יקרא עליהן שם חמין או במוצאי שבת ואם א"א בכל האמור יתירו להן לטבול בין השמשות ולא תבאנה לביתן עד הלילה, ויותר מזה אין בידינו להתיר להן כלל וכלל". וכ"כ הפת"ש (סי' קצ"ז ס"ק ב') וראה בבית לחם יהודה (סי' ר"א סעיף ע"ה). ובמשנ"ב (סימן שכו ס"ק ז'): "לפיכך במקום שנוהגין להחם המקוה צריך ליזהר שלא יהיה רק פושרין דאל"כ אסור לטבול בו [ח"א]. ועיין בקרבן נתנאל פרק במה מדליקין סי' כ"ב ובתשו' נו"ב מ"ת סי' כ"ד". שער הציון ס"ק ה': "מכל מקום יש לסמוך בעת הדחק על הקרבן נתנאל, וגם בספר חסד לאברהם דעתו כהקרבן נתנאל". ומ"מ כתבו הדברי חיים (ח"ב סי' כ"ו) ובדרכי תשובה (סי' קצ"ז ס"ק ז') שכיום נוהגים להקל וכן פשט המנהג בכל המקומות. והורה הגרש"ז אוירבך שיטבלו בבין השמשות".
ע"כ העלה מרן הרב שם בסעי' ט"ז "לספרדים מותר לאשה לטבול במקווה של מים חמים כדי להיטהר מנידתה ואפילו בשבת.
וגם לאשכנזים מותר לטבול במים חמים וכן נהגו, אמנם י"א [בדעת האשכנזים] שאין לטבול במים חמים אלא במים שהפיגו צינתן, ולכן אם אפשר לה טוב שתטבול בבין השמשות במים חמים ובתנאי שלא תחזור האשה לביתה עד הלילה".