שכח לקבל תענית מבעוד יום

שאלה

אדם שחשב לקבל תענית למחר אך שכח לקבל בפיו בתפילת מנחה ועבר צאת הכוכבים האם יכול עדיין לקבל תענית ?

תשובה

תענית ביום רגיל – יש לקבלו במנחה לא קיבלו במנחה יכול לקבלו אחר כך כל עוד שלא יצאו כוכבים.

קבלת התענית מספיק להרהר שרוצה להתענות למחר שנחשב כאלו קיבל עליו את התענית

תענית בעשרת ימי תשובה – אם רגיל להתענות כל שנה ביום מסוים טוב שיקבל את התענית מבעוד יום אם לא קיבל חל עליו התענית גם בלא קבלה וטוב שישלימה כדי שיוכל להגיד עננו.

וה"ה לכל יום בשנה שרגיל להתענות בו.

קיבל עליו תענית סתם צריך להשלימה

מקורות

כתוב בגמ' תענית דף יב עמוד א "אמר שמואל: כל תענית שלא קיבל עליו מבעוד יום – לאו שמיה תענית, ואי יתיב מאי? אמר רבה בר שילא: דמי למפוחא דמליא זיקא. אימת מקביל ליה? רב אמר: במנחה, ושמואל אמר: בתפלת המנחה".

כתב השולחן ערוך סימן תקסב סעי' ה' "כל תענית שלא קבלו עליו היחיד מבעוד יום, אינו תענית", ובסעי' ו' כתב "אימתי מקבלו, בתפלת המנחה אומר בשומע תפלה או אחר שסיים תפלתו, קודם שיעקור רגליו: הריני בתענית יחיד מחר יהי רצון שתהא תפלתי ביום תעניתי מקובלת;  ואם לא הוציא בפיו, אם הרהר בלבו שהוא מקבל תענית למחר, הוי קבלה, והוא שיהרהר כן בשעת תפלת המנחה".

וכתב משנה ברורה ס"ק כ"ז "דבעינן שיהא הקבלה סמוך לזמן התחלת התענית ונראה דלכתחלה יותר טוב שיהיה במנחה קטנה דהוא בט' שעות ומחצה ולא קודם ובדיעבד מהני אפילו במנחה גדולה וכתבו האחרונים שבדיעבד אם לא קיבל בתפלת המנחה יכול לקבלו אח"כ כל זמן שהוא יום".

וכן כתב מרן הרב במאמר מרדכי פכ"ה סעי' מ"ד "אם רוצה להתענות תענית יחיד – צריך לקבלה עליו בתפילת מנחה שקודם יום התענית, קודם "יהיו לרצון" וכו' האחרון, ויאמר נוסח זה: "ריבון העולמים, הריני לפניך על תנאי בתענית נדבה למחר, מעלות השחר עד אחר תפילת ערבית, ואם לא אוכל או לא ארצה, כשאומר: 'מזמור לדוד ה' רועי' – אוכל להפסיק ולא יהיה בי שום עוון. אבל יהי רצון מלפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותי שתתן בי כח ובריאות ואזכה להתענות למחר ותקבלני באהבה וברצון, ותזכני לשוב בתשובה שלימה, ותענה עתירתי ותשמע תפילתי, כי אתה שומע תפילת כל פה, ברוך שומע תפילה". ואם לא קיבל עליו את התענית במנחה – יכול לקבלה אפילו בין השמשות אם לא התפלל ערבית".

לגבי עשרת ימי תשובה כתב השו"ע סי' תקס"ב סעי' ב' "יש אומרים שמי שרגיל להתענות עשרת ימי תשובה, כיון שאין רגילות לקבלם בתפלה, א"צ להתענות עד צאת הכוכבים אלא עד שיצא מבית הכנסת". וביאר המשנה ברורה ס"ק ט' "שמקובלים ועומדים מכח מנהגם וגם התענית הוא רק לצעורי בעלמא משום תשובה שיתכפרו עונותיו ולפ"ז אותן הנוהגין להתענות לעולם יום א' של סליחות וער"ה א"צ קבלה והשלמה כיון שמקובלים מכח מנהגם", וכתב הכה"ח סי' תקפ"א ס"ק ס"ג שיותר נכון לקבל עליו את התענית ולהשלימה כדי שיוכל לומר עננו

וכתב הרמ"א "וכן מי שאינו מתענה כל עשרת ימי תשובה, רק מתענה יום או יומים, בעי קבלה והשלמה ונראה לי דדוקא בסתם, אבל אם התנה שלא להשלים, הרשות בידו דלא עדיף משאר תענית". וכתב הביאור הלכה ד"ה שרגיל "וע"כ מיירי דאותו יום לא היה קבוע אצלו תמיד דאם היה קבוע א"צ קבלה כמש"כ המ"א בסק"ד". וכ"כ הכה"ח בס"ק י"א. וראה בבה"ל שם אם היה מנהג באותו מקום להתענות אם צריך לקבל עליו.