Q) I’m a ben Eretz Yisroel and I’m going to be spending Pesach in chutz lo’oretz. How am I supposed to act on Yom Tov sheni? A)Below are some relevant points to your situation
- Melocho – A ben Eretz Yisroel may not perform any melocho (d’orayso or d’rabonon) even in private where he cannot be seen[1].
- Attire – Yom Tov clothes should be worn[2].
- Tefillin – Tefillin should be put on – in private[3].
- Tefilla – A ben Eretz Yisroel should daven tefillos of chol hamoed or weekday respectively[4].
- Regarding Shacharis on a day that requires Tefillin (e.g. the last day of Yom Tov that falls on a weekday) the ben Eretz Yisroel should put on Tefillin and daven wearing the Tefillin in private – without a minyan[5].
- When a ben Eretz Yisroel is davening with a tzibur, he should ensure that it is not conspicuous that he is davening a different tefilla[6].
- Kriyas Hatorah – A ben Eretz Yisroel should refrain from receiving an aliyah on Yom Tov sheni[7]. The exception to this is the second day of Pesach on which the leining for everyone is the same[8].
- Havdolo – should be recited in private at the conclusion of the first day of Yom Tov[9].
- Kiddush – if bnei Eretz Yisroel are eating together with bnei chutz lo’oretz they should act as if they are being yotze However, they should only intend to be yotze and answer “omein” to borei pri hagofen (if they intend to drink from the wine), but not to the brochos of Kiddush and shehechiyonu [10].
- When Yom Tov sheni coincides with Shabbos bnei Eretz Yisroel should recite the regular Kiddush for Shabbos in an inconspicuous manner[11].
- Lighting Yom Tov candles – bnei Eretz Yisroel should light Yom Tov candles without a brocho – in a situation where their abstention from lighting candles will be noticeable[12].
[1] שו”ע או”ח תצ”ו ג’ (ע”פ או”ח מובא בב”י), מג”א שם ס”ק ד’ (ע”פ בעה”מ) ומ”ב שם סק”ט. וכן נקטו רוב הפוסקים, ודלא כט”ז (סק”ב) בשם מהרש”ל שמתיר לעשות מלאכה בצנעה. וגם דברים שאינם מלאכה גמורה אבל בכלל “זילותא דיו”ט” הם אסורים – כגון נסיעה על אוטובוס או רכבת, או שיחה בטלפון (אפ’ על הצד שאינם בכלל מלאכה, ואכמ”ל). ודווקא אם נמצא במקום יישוב ישראל – שו”ע שם “אסור לעשות מלאכה ביישוב”. וע’ מ”ב שם ס”ק י’ שזה מיירי בעיר של ישראל דווקא. וגם מביא שם שתוך תחום העיר דינו כתוך העיר
[2] מג”א שם ס”ק ז’, מ”ב שם מסביר מפני שהוא דבר של פרהסיא.
[3] מ”ב שם ס”ק י”ג, חיי אדם כלל ק”ג סק”ד.
[4] מג”א שם, מ”ב שם
[5] באמת פליגי בזה גדולי הפוסקים: הפרי חדש (ס”ס תצ”ו) מביא שכשהוא היה במצרים בי”ט שני [היינו בן א”י בחו”ל] הוא הניח תפילין בצנעה, וקרא בהם קרי”ש ואז הלך להתפלל עם הצבור [בלי תפילין].. אבל יש לדון בשיטה זו מחמת ב’ דברים: לכ’ תפלה עם תפילין עדיף מתפלה בצבור (כמובא במ”ב ס’ ס”ו סק”מ). זאת ועוד האם יש מעלת תפלה בצבור כשהוא מתפלל תפלה אחרת מהצבור? (וע”ע מ”ב ס’ צ’ סק”ל ואכמ”ל) ועפ”ז טוען הגרש”ז שעדיף להתפלל בתפילין (בצנעה) ביחידות, ואח”כ ילך לביהכנ”ס לשמוע קדיש וקדושה (מובא דבריו בשש”כ פ”ב כ”ט והערה ס”א) ועפ”ז הבאנו שיש להתפלל בתפילין ביחידות, ולא בצבור בלי תפילין.
[6] מחצית השקל ס”ס תצ”ו בשם הפרי חדש, וחיי אדם שם כתבו שיתחיל תפלתו לפני הצבור כדי שלא יהא ניכר שמתפלל תפלה של חול [ולכ’ האדנא א”צ בגלל שיש מאריכים בתפלה].
[7] שערי אפרים כלל ח’ צ”ז. ולגבי אם בדיעבד קראוהו לעלות יש בזה כמה נדונים, וע’ בס’ יו”ט שני כהלכתו פרק ט’ ג’ ואכמ”ל
[8] שגם בא”י וגם בחו”ל קוראים “שור או כשב…” (הגרש”ז מובא בס’ יו”ט שני כהלכתו פרק ט’ ג’). אבל אינו יכול לעלות למפטיר.
[9] פאת השולחן (הלכות א”י ב’ ט”ו), כף החיים ס’ תצ”ו ס”ק ל”ו, שו”ת בצל החכמה ח”א ס’ נ”ב, שו”ת מחזה אליהו (להגרפ”א פאלק שליט”א) ח”ב ס’ ל”א
[10] שו”ת מחזה אליהו ח”ב ס’ ל”א. ואם לא ירצו להפסיד ה”אמן” של הברכות א”כ שלא יכוונו לצאת בכל הברכות, רק יענו אמן על כל הברכות, ואז יברכו לעצמם בפה”ג בלחש בסוף קידוש.
[11] שמירת שבת כהלכתו (ח”ב) פמ”ז מ”ה
[12] אג”מ ח”ג ס’ ע”ב, שו”ת מחזה אליהו שם