שאלה
יהודי שיש לו שותף בחנות רק לשבת ורוב הרווח הולך ליהודי ורק אחוזים מועטים לגוי וכל יום סוגרים קופה ורואים את הרווח של אותו יום האם יש בעיה של שכר שבת או בגלל שיש שותף גוי מותר?
תשובה
למעשה אם התנו מראש ששכר שבת של הגוי הנה מה טוב ובזה יוצא ידי כל הדעות. ואם לאו יש כמה אופני היתר:
- ימכרהו ויחזרהו ויקנו ויתנו.
- שישכיר לגוי את חלק השבת או שיגיד לו שעל כל סכום שהוא מרוויח הוא מקבל סכום מסוים של כסף כך שהינו עובד על דעת עצמו
- לרמ"א אם כל השבוע הינם עובדים יחד ובשבת הגוי הינו עובד לבד מותר לישראל לקחת לחלוק מרווח. ולדעת השו"ע יש לתת את כל הרווח לגוי.
מקורות
כתב בשו"ע סי' רמ"ה סעי' א' שבשותפות עם גוי כדי שיהודי יוכל לקבל שכר שבת מראש לפני שהם משתתפים עליהם להתנות שרווח של שבת הוא של הגוי ומה שיכנס נניח ביום ראשון הוא של ישראל.
לא התנו מראש הדין שהגוי לוקח את שכר השבתות כולם ובשאר הימים הם חולקים בשווה.
בלא התנו כתב השו"ע בסעי' ג' תקנה שימכרהו למישהו שלישי ויחזרהו ויקנו ממנו ואז יתנו כנ"ל
לדעת הרמ"א כתב בסעי' א' להקל בלא התנו אם חולקים את הכסף של כל השבוע סתם בלי לחשב את היום וגם קולא זו דווקא בהפסד מרובה, כאן זה לא שייך כיון שהם סופרים כל יום את הכסף.
היתר נוסף כתב הרמ"א בסעי' ג' שישכיר לגוי את ימי השבת בהבלעה כלומר יחד עם יום חול ויקבל את השכירות או שיגיד לו אם תרוויח לדוג' מאה שקל אני יתן לך עשרה שקלים ובלבד שיבליע את זה בשאר ימי השבוע ראה במשנ"ב ס"ק ט"ו ובכה"ח ס"ק י"ז והיתר זו היא גם לבית יוסף ובלבד שלא ידבר עם הגוי במהלך השבת
כאשר שניהם עובדים בחנות כל השבוע ובשבת רק הגוי עובד א"כ הינו עובד על דעת עצמו ורווח הישראל ממילא מגיע אמנם לדעת השו"ע אסור ראה בכה"ח ס"ק י"ג.
ולכן למעשה אם התנו מראש ששכר שבת של הגוי הנה מה טוב ובזה יוצא ידי כל הדעות. ואם לאו יש כמה אופני היתר:
- ימכרהו ויחזרהו ויקנו ויתנו.
- שישכיר לגוי את חלק השבת או שיגיד לו שעל כל סכום שהוא מרוויח הוא מקבל סכום מסוים של כסף כך שהינו עובד על דעת עצמו
- לרמ"א אם כל השבוע הינם עובדים יחד ובשבת הגוי הינו עובד לבד מותר לישראל לקחת לחלוק מרווח. ולדעת השו"ע יש לתת את כל הרווח לגוי.