שאלה
כבודו הסביר במונפול שאין בעיה של משחק על מנת להרוויח אבל מה המקור שמשחק זה לא מוקצה?
תשובה
כיון שמונופול ראוי לצור ע"פ צליחותו ועוד שלכך הוא נעשה לכן לכו"ע אין עליו שם של מוקצה.
מקורות
יש שני סוגיות אחת האם לחפץ שמיועד למשחק יש שם מוקצה ואם משחק שראוי לצור ע"פ צליחותו יש שם מוקצה וזה הסוגיא בסי' ש"ח סעי' מ"ה סוגיא שניה האם בדבר שדומה למקח וממכר יש איסור וזה סי' של"ח ולסוגיא השניה התייחסתי.
לגבי הסוגיא שכבודו מתייחס שהיא סי' ש"ח
כתב הבית יוסף סימן שח כתב באגור (סי' תקכא) בשם שבלי הלקט (סי' קכא) שאסור לשחוק בשבת ויום טוב בכדורים שאינם ראויים לצור על פי צלוחית אבל התוספות בפרק קמא דביצה (יב. ד"ה ה"ג) שגם דבר שהוא למשחק מותר בירושלמי כתוב טור שמעון למה חרב יש אומרים מפני הזנות ויש אומרים שהיו משחקין בכדור ובשו"ע סעי' מ"ה כתב "אסור לשחוק בשבת ויו"ט בכדור". וכתב הכה"ח בס"ק רנ"ו שיש נפק"מ בין טעמי הב"י מתי שהכדור ראוי לכסות בו ע"פ צלחותו שלטעם משום טור שמעון אסור ולטעם א' מותר, ורמ"א שם כתב "ויש מתירין, ונהגו להקל (תוס' פ"ק דביצה)" את דברי הרמ"א כיון שמיוחד ועושי לכך מותר.
וכתב מרן הרב שהיינו דוקא בכדורים של זמנם שהיו עשויים מסמרטוטים ראה בא"ר ס"ק פ"ו וע"כ דנו הפוסקים האם מחשבתו עושה אותו כלי משא"כ בימינו שלכך נוצרו, הוי בכלל כלי ומותר ראה פמ"ג ס"ק ע"ב ובמשנ"ב בס"ק קנ"ח (ומה שדיבר הכה"ח בס"ק רנ"ז היינו בחשב או שחק בע"ש אבל לא בעשה מעשה ומה שיש לעיין שבשבולי הלקט גופא דיבר בכדור שאינו עושי מסמרטוטים אמנם למעשה כיון שלא הביאו הפוסקים אין להחמיר).
ולכן למעשה כיון שמונופול ראוי לצור ע"פ צליחותו ועוד שלכך הוא נעשה לכן לכו"ע אין עליו שם של מוקצה.