שאלה
כונן הצלה וחירום ששכח חפץ כלשהו ברכב ביום שישי, ובשבת היה מקרה ויצא עם הרכב, האם מותר לי לקחת את החפץ או שהוא נחשב מוקצה כיון שבבין השמשות היה איסור לקחת אותו?
תשובה
לפי דעת השו"ע (הספרדים) גם לדעת מרן הרב שיש איסור תורה בפתיחת הדלת (שנדלק אור וכדו')- אין לפירות דין מוקצה, כיון שהאיסור לא בגופם. אמנם לפי הביאור הלכה (האשכנזים) אם בפתיחת דלת של רכב יש בו איסור תורה אז גם שאיסור לא על החפצים הינם אסורים אמנם בשעת הדחק יש להקל בזה ובפרט כאן שיש לצרף את דעת הגרש"ז שאיסור בחשמל הוא מדרבנן ומותר לו להשתמש ולקחת את החפץ.
מקורות
כתוב במשנה ביצה (ביצה ל"א ע"ב): "בית שהוא מלא פירות ונפחת – נוטל ממקום הפחת". ונחלקו הראשונים האם הבית שנפחת היה בית מחובר בטיט וא"כ איסור פחיתתו הינו מהתורה או שהינו אבנים על גבי אבנים וא"כ איסורו מדרבנן
וכתב השו"ע (סי' תקי"ח ס"ט): "בית שהוא מלא פירות מוכנים ונפחת – נוטל ממקום הפחת". וביאר המגן אברהם (שם ס"ק י"ד): "בית וכו'. מדכתב סתם שמע מינה דסבירא ליה דאפילו מחיצה גמורה שנפלה – מותר ליטול פירות משם, וכמ"ש המ"מ והר"ן לפי שאין הפירות מוקצים מחמת עצמן ולא בסיס לדבר האסור, רק שהיו במקום שאין יכולין לילך שם, ולפיכך – שרי. והרז"ה כתב דמיירי במחיצה רעועה שאין בסתירתה איסור דאורייתא. וכו' אלא ס"ל דהכא איכא תרתי – איסור דבריהם וגם אין הפירות מוקצים בעצמן, לפיכך – שרי, אבל במחיצה גמורה ס"ל דאסור".
וכתב הביאור הלכה (שם ד"ה "בית"): "ומכל מקום לכתחילה נראה לעניות דעתי שאין להקל, שיש הרבה מהראשונים מחמירין בבית שהוא בנין גמור וכו' ע"כ נלענ"ד שאין להקל בזה וכן בדין הלפתות שהוציא המ"א מסעיף זה כי אם בשעת הדחק".
וא"כ נשוב לנידון דידן כיום בפתיחת הרכב ישנה הדלקת נורה וכן הפעולה נרשמת במערכת המחשב של הרכב האיסור בהדלקה לדעת החזו"א (סי' נ' אות ט' ובהשמטות סי' קנ"ו – מכתב לסימן שי"ג) הינו משום בונה ותיקון מנא וכן דעת מרן הרב שו"ת מאמ"ר ח"ד סי' ק"א ובספר מאמ"ר ח"ד שעתיד לראות אור בקרוב, אמנם דעת הגרש"ז שאין איסור בונה בחשמל אלא איסור נולד ראה בהרחבה בספרו מאורי אש.
וא"כ לפי דעת השו"ע גם לדעת מרן הרב שיש איסור תורה בפתיחת הדלת – אין לפירות דין מוקצה, כיון שהאיסור לא בגופם. אמנם לפי הביאור הלכה אם פתיחת דלת של רכב יש בה איסור תורה אז גם שאיסור לא על החפצים הינם אסורים אמנם בשעת הדחק יש להקל בזה ובפרט כאן שיש לצרף את דעת הגרש"ז שאיסור בחשמל הוא מדרבנן.