שאלה
בחור שיושן לבד בדירתו ואוכל שלוש סעודות אצל משפחות {שאצלם דולקים בוודאי נרות שבת} צריך להדליק איפשהו או להשתתף?
תשובה
וע"כ לדעת השו"ע רק הראשון מברך ושני טוב יעשה אם ישתתפף עימו או שידליק בלי ברכה ולדעת הרמ"א יכולים שניהם להדליק עם ברכה.
מקורות
כתב השו"ע (סי' רס"ג סעי' ו'), וז"ל: "בחורים ההולכים ללמוד חוץ לביתם – צריכים להדליק נר שבת בחדרים ולברך עליו, אבל מי שהוא אצל אשתו – אין צריך להדליק בחדרו, ולברך עליו, לפי שאשתו מברכת בשבילו".
וכתב בעולת שבת שמברך "אפילו יש לו אשה ובני בית שמברכין בביתו" (עיין משנ"ב סי' רס"ג ס"ק כ"ח וביאור הלכה שם ד"ה "בחורים וכו'". בן איש חי ש"ש נח סעי' י"א).
וכתב מג"א (שם ס"ק י"ג): "הא דצריכים להדליק נר שבת בחדרם ולברך, אע"ג דאין אוכלים בחדרם, היינו משום דהדלקת נר חובה מפני שלום הבית, שלא יכשל בעץ או באבן" (וכן כתבו המשנ"ב שם ס"ק כ"ח כ"ט, וכה"ח שם ס"ק מ"ז). ומכאן למדנו שאף אם מדליק רק שלא יכשל – מברך.
וכתב עוד כה"ח (שם ס"ק מ"ו) "וכתב מהר"י ווייל סימן כ"ג הבחורים כשהם מדליקין בביתם צריכין שתי פתילות. כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף, עולת שבת אות ג', אליה רבה אות ט"ו. וצריכין שיהיו הנרות דולקות עד שיבואו לביתם בלילה ויהנו מאורם, דאם לא כן לא הועילו כלום והוי ברכה לבטלה".
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי שבת ח"א פי"ב סעי' מ"א שבחור צריך להדליק נרות שבת בברכה וראה בהערה שם וע"כ יש להדליק בברכה במקום שיושן שם
ואם יש עוד משהו שמדליק באותו מקום כתב מרן הרב במאמר מרדכי שבת ח"א פי"ב הערה ל"ו והטעם לדבר הוא שריבוי אורה מביא לתוספת שמחה. ועיין בשו"ת מאמר מרדכי (ח"ד סי' י"ג), וז"ל: "מרן הבית יוסף (סי' רס"ג) כתב: 'מצאתי בתשובה אשכנזית (שו"ת מהרי"ל סימן נ"ג): שנים או שלושה בעלי בתים אוכלים במקום אחד – כל אחד מברך על מנורה שלו, אף על פי שכבר יש אורה מרובה. אף על גב, דאור זרוע (דרשות מהר"ח אור זרוע עמ' ע"א) נסתפק בזה, מכל מקום יש נוהגים כך'. והוסיף המהרי"ל: 'ובעניותי נראה לי ליישב דכל מה דמתוסף אורה אית ביה שלום בית טפי ושמחה יתירה להנאת אורה בכל זויות'.
מדברים אלו יוצא שיש מחלוקת בין האור זרוע למהרי"ל: מה לעשות כאשר יש כמה נשים הצריכות להדליק נרות, האם כולן יכולות לברך על הנרות שלהן? לפי המהרי"ל – כל אחת מהנשים יכולה להדליק נר בברכה באותו המקום, ואין בזה ברכה לבטלה כי תוספת אורה היא מצווה. לפי האור זרוע – לאחר שבעלת הבית ברכה והדליקה – אין האחרות יכולות להדליק בברכה.
במחלוקת זו עצמה נחלקו השו"ע והרמ"א. השו"ע (סי' רס"ג סעי' ח') כתב: 'שנים או שלשה בעלי בתים אוכלים במקום אחד – יש אומרים שכל אחד מברך על מנורה שלו, ויש מגמגם בדבר. ונכון ליזהר בספק ברכות, ולא יברך אלא אחד'. היינו שפסק כדעת האור זרוע (בשו"ע הרב שם סעיף י"ד-ט"ו (ועיין בקונטרס אחרון סי' רס"ג, ה') משמע גם כן שזה חיוב על האדם עי"ש. אך יש לדייק שם לדעתו (שו"ע הרב סי' רס"ג סעי' י"ד-ט"ו) שדווקא אם כל אשה אוכלת מהאוכל שלה – יכולות לברך כל אחת לעצמה על נרות שבת, אבל כשהן סמוכות על שולחן בעל הבית – רק אחת מברכת).
הרמ"א הוסיף: 'אבל אנו אין נוהגין כן', כלומר יכולות כמה נשים להדליק נרות שבת בברכה במקום אחד. וכך עד היום הנשים הנוהגות כמו הרמ"א מברכות כמה נשים בבית אחד במקום אחד (ועיין לפרישה שם אות ה' שנדחק לפרשו, ועיין לברכי יוסף, שיורי ברכה אות ד' בנושא). ומ"מ תדליק כל אחת בפמוטים משלה אך לא במנורה אחת (כ"כ המג"א (שם ס"ק ט"ו והביאו המשנ"ב (שם ס"ק ל"ז) בשם השל"ה הקדוש (שבת פ' נר מצוה ד"ה "הב"י"), שגם הנוהגות כמהרי"ל וכרמ"א שכמה נשים מדליקות ומברכות בבית אחד דווקא כל אחת במנורה שלה, אבל אם יש מנורה שיש בה כמה קנים – תדליק אחת ותברך, ואחר כך השנייה תדליק באותה מנורה בלי ברכה. אמנם כתב הפמ"ג שאם היא עניה – יכולה לסמוך בשעת הדחק על סברת האליה רבה (שם ס"ק י"ח) שתברך).
כתב היפה ללב (שם אות י') שנהגו הספרדים בענין זה כמו האשכנזים. אך הבן איש חי (נח ש"ש סעי' י"א) לא פסק כן אלא כדעת מרן, שאי אפשר לכמה נשים להדליק במקום אחד עם ברכה אלא בחדרים נפרדים או שהמארחת תברך בלבד בנוכחות האורחות מטעם סב"ל.
המגן אברהם (שם ס"ק ט"ו) פסק גם כן כמהרי"ל, וכתב שהטעם שמדליקים כל שלושה בעלי בתים הוא: 'דכל מה דמתווסף אורה יש בה שלום בית ושמחה להנאת אורה בכל זוית וזוית'. ומובא במשנ"ב (שם ס"ק ל"ה) וכה"ח (שם ס"ק נ"ב).
והגאון מוילנא (שם ס"ק י"ז) כתב חידוש נפלא בשלוש מילים! על ההלכה: 'שנים או שלשה' 'שכל אחד מצווה', כלומר ההדלקה היא חובת גברא, ולכן כמה אנשים יכולים להדליק בבית אחד. חידוש זה של הגר"א אינו כתוב בב"י, ברמ"א ובשאר הפוסקים.
בשו"ע הרב (סי' רס"ג סעי' י"ד-ט"ו, ועיין בקונטרס אחרון שם אות ה') משמע גם כן שזה חיוב על האדם, עיי"ש. אך משמע מדבריו שדווקא אם כל אשה אוכלת מהאוכל שלה – יכולות לברך כל אחת לעצמה על נרות שבת, אבל כשהן סמוכות על שולחן בעל הבית – רק אחת מברכת. ולא נהגו כן, ולכן הפוסקות כרמ"א – כולן מברכות בכל אופן. וע"כ לדעת השו"ע רק הראשון מברך ושני טוב יעשה אם ישתתפף עימו או שידליק בלי ברכה ולדעת הרמ"א יכולים שניהם להדליק עם ברכה.