שאלה
האם יש מקור עפ"י ההלכה לשלם תשר (טיפ) למלצר במסעדה?
תשובה
כעיקרון אם המלצרים אינם מקבלים שכר מהמעסיק ושכרם בנוי על התשרים בלבד – אף שהמעסיק נוהג שלא כדין ושלא כחוק, מ"מ קיימת חובה על מקבל השירות לתת למלצר תשר (טיפ) והוא הדין למלצר גוי.
אם המלצרים מקבלים שכר מהמעסיק – אזי החובה לשלם תשר תלויה במנהג המדינה. במקום שבו קיים מנהג ברור לתת תשרים, הרי שקיימת הנחה שהשירות ניתן על דעת קבלת תשר ולכן קיימת חובה לתיתו. לעומת זאת, במקום שבו אין מנהג ברור לתת, אין חובה לתת והוא הדין למלצר גוי.
מקורות
כתב בשו"ת מאמ"ר מרדכי ח"ב חו"מ סי' ט"ו "אמנם יש גם אפשרות שאיגודים מקצועיים וחבורות שונות יתאגדו ויסדירו היחסים ביניהם, והמדינה תתן להן תוקף חוקי. כמו שהגמ' בב"ב (דף ט' ע"א) מספרת על הסכם פנימי של הקצבים, לפיו הענישו את העובר על קיצתן. כך יכולים עו"ד, רופאים, בעלי מלאכה וכו' להסדיר עניניהם, וחוק הכנסת שיאמץ הסדר זה מחייב, שכן נעשה בעצה עמם וקבלוהו עליהם.
אותו דבר אפשר לומר אף על חוקים שנוגעים לצבור רחב יותר, כחוק בתים משותפים שמסדיר יחסים בין שכנים, והצבור קבלוהו עליהם עיין שו"ע (חו"מ סי' כ"ב ס"א). ועיי"ש לכנה"ג (סימן כ"ב הגהות בית יוסף ס"ק ג' וח') באורך בדיני מנהגים בענין ממון מתי מחייבים.
כל זה תופס מצד קבלת הצבור, אם כי אינו דין תורה ממש, כאמור, ובתנאי שהסדרים אלו לא יסתרו דין תורה, וכאמור נעשו מדעת חכם. ועיין שו"ת הרשב"א (ח"ג סי' ת"א. ובתשובות כת"י החדשות סי' שצ"ט) ותשב"ץ (ח"ב סי' קל"ב)" .
לגבי לתת תשר (טיפ) למלצר גוי
כתב הרשב"א בתשובה (ח"א סי' ח) "ומה ששאל ממך הנער בשולח אדם ירך לנכרי איך יתיישב עם מה שאמרו אסור לתת מתנת חינם לגוי, ואמרת לו דההיא דשולח ירך לא לחנם אלא לגמול למה שקדם" וראה גם בפתח הדביר ח"ג (סי' רמו סק"ה סוד"ה אלא) שכתב דמתשובת הרשב"א הזאת ילפינן דלא מבעיא היכא שנותן לגוי בדרך גמול למה שקדם הגוי ונתן כבר לישראל דפשיטא דשרי.
וע"כ מותר לתת גם למלצר גוי.