שאלה
ידועים דברים הבית יוסף ביו״ד סימן פז , שאסר לאכול דגים וחלב. וחלקו האחרונים אם זה טעות סופר או לא., ובכל אופן החמירו הספרדים לא לאכול. אבל מה נעשה עם דברי הבית יוסף, בסימן צה׳ שהתיר לאכול דגים שנתבשלו בקערה בשרית, לאכול עם כותח, שהוא חלבי.? וזה לשונו: "דגים שנתבשלו או שנצלו בקדירה של בשר רחוצה יפה, שאין שום שומן דבוק בה, מותר לאכלם בכותח, משום דהוי נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא" וכן כתב באו"ח סי' קע"ג וא"כ איך מיישבים את הסתירה?
תשובה
ראה כה"ח סי' פ"ז סכ"ד ובאוח' סי' קע"ג סק"ג שכתב "יש נוהגין ליטול בין גבינה לדגים, וכתב הכנסת הגדולה בהגהות בית יוסף דיצא להם ממה שכתב בית יוסף ביורה דעה סימן פ"ז דאסור לאכול דגים עם חלב מפני הסכנה והוא הדין דצריך ליטול ידיהם דומיא דדגים עם בשר יעו"ש. ומה שכתב המגן אברהם בריש סימן זה דכבר כתב בדרכי משה שם דטעות סופר בבית יוסף וצ"ל דגים בבשר יעו"ש, כבר יישב זה הכנסת הגדולה שם בהגהות בית יוסף אות י"ט ושיירי כנסת הגדולה בזה הסימן אות ב' יעו"ש. וכתב שם הכנסת הגדולה שאומרים הרופאים דדגים בחלב או בגבינה יש חשש סכנת צרעת ולכן נהגו ליטול ידיהם גם כן בין גבינה לדגים יעו"ש. וכן כתב הבית לחם יהודה שם אות ג' אלא שכתב רק בחמאה ושומן שעולה על חלב כבוש אין סכנה יעו"ש. וכן כתב המשבצות זהב שם אות ג' ואשל אברהם בריש סימן זה, בארות המים סימן א', חינוך בית יהודה סימן ס"א. וכן כתב בתשובת אדני פז סימן מ"ב בשם הבחיי פרשת משפטים דיש סכנה גמורה בדג עם גבינה או עם חלב ורק בחמאה שרי יעו"ש, והביא דבריו הפתחי תשובה שם אות ט' יעו"ש. ומיהו עיין בט"ז שם ס"ק ג' וש"ך שם ס"ק ה' שדעתם להתיר אף בחלב יעו"ש, וכן דעת החתם סופר סימן ק"א, וכן כתב הפתחי תשובה שם דהאידנא כיון דדשו רבים שרי יעו"ש. ונראה כיון דזה על פי הרפואה ואויר המקומות אינו שוה כידוע אפשר שיש מקום מזיק ויש מקום שאינו מזיק, ועל כן במקום שלא דשו בו רבים לאכול דגים בחלב או בגבינה יש להחמיר משום דחמירא סכנתא מאיסורא. ויש להצריך נטילת ידים גם כן בין זה לזה כמו שכתב הכנסת הגדולה, וכן הדחה וקינוח הפה כמו האוכל בשר אחר חלב הכתוב ביורה דעה סימן פ"ט סעיף ב' יעו"ש" וראה בס"ק ד'.